תפריט
נפגשנו כך: השעה כמעט חצות אני עוד במחשב. בדיוק הגיעה הודעה מסאלי. מייד שאלתי ‘מה את עושה פה בשעה כזאת?’ והנה התשובה: “אני וורקוהוליקית. כבר פחות ופחות נלחמת בזה, מעדיפה פשוט ליהנות, כי אני אוהבת לעבוד”
1. לאן את רוצה להגיע?
שאלה טובה שאני כל הזמן עובדת עליה, אני מנסה להבין לאן ללכת
2. מה עם לתכנן לאן אתה רוצה להגיע? לצייר חזון?
היום החזון שלי מאוד מעורפל וכללי. בעבר, הייתי מאד מוכוונת מטרה. ככה הלכתי ללמוד פיזיקה לתואר ראשון ומחשבים לתואר שני, חשבתי מה יהיה לי הכי משתלם.
3. מה הביא לשינוי?
בעלי. אחרי שפטרו אותי מההיי טק וחיפשתי את עצמי בכל מיני כיוונים עסקיים, הייתי בלבטים רבים. כל דבר ניתחתי אם יהיה לי כדאי, ריווחי. עד שיום אחד בעלי אמר לי שכדאי שאני אפנים שאני לא חוזרת להיי טק ואקח שנה חופש ופשוט אעשה את מה שאני אוהבת. “לכי בעקבות הלב”.
4. נו, אז נסעת להוואי?
לא..אבל החלטתי להיות עצמאית, עם כל הפחדים, כי זאת פעם ראשונה שהייתי עצמאית. הלכתי למה שהכי טבעי לי, כבר מגיל צעיר, שזה תחום הקואצ'ינג.
5. את נהנית להיות עצמאית?
מאד! מבחינתי גיליתי את אמריקה! אני מאד אוהבת את העבודה שלי ואני יכולה לעבוד בלי סוף. בעבר גם בסופי שבוע, ובלילות סוג של ווקוהולית.. בזמן האחרון אני מנסה לאזן את זה. אני מקפידה על שנת צהריים ועושה יוגה 4 פעמים בשבוע.
6. איזו עצה את מוצאת את עצמך מייעצת שוב ושוב באימונים?
להקשיב פנימה. למרות שאנשים אולי מקשיבים אבל הם לא תמיד יודעים מה לעשות עם מה שהם שומעים. צריך להקשיב ולתת לזה מקום ואז מתרחשים דברים מעניינים, ואז נפתח פתח. למשל כשמקשיבים לכעס, יש הרבה פחות כעס..
