יום 34 – חגית. בין העיר, למדבר לכפר.

נפגשנו כך:  חגית, היא אחד האנשים הכי שלווים שפגשתי. נראה שמרוב שקט, היא נמצאת כמה צעדים מעל הקרקע. היה לי מוזר שהשיחה נפתחה בדיוק ברגע שנשברה לחגית קערת חרס. מצד שני, הניגודיות בין השקט לרעש, זה מה שהוביל את השיחה שלנו.

1. למה בחרת לגור במדבר?

גרנו 5 וחצי שנים בעזוז, יישוב בנגב, קרוב לניצנה על גבול סיני. יישוב מאד מבודד. גרנו שם עם עוד 10 משפחות. הגענו לשם כי חשבנו להקים יישוב, היינו בראש של הום סקולינג וחיפשנו אווירה אחרת.

2. אילו אטרקציות יש ביישוב כזה?

מי שהיה בעלי אז, הקים מצפה כוכבים במקום. מבנה מצופה בוץ, עם גג נפתח שיוצא ממנו טלסקופ גדול. מסביב היה אמפי שגם היה בנוי מבוץ. לימדתי טכניקת אלכסנדר, היה לי גן ירק גדול והיו אנשים שעסקו בדברים מעניינים כמו זוג שעשה שריפות ‘אנגמה’ מיוחדות, שהגיעו אליהם מכל הארץ. הקערה שעכשיו נשברה לי.. שלהם. חיי כפר מתקופה אחרת…

המקום עצמו מאד אטרקטיבי מבחינת הטבע. יש מסביב מדבר גדול עם תופעות ארכיאולוגיות וציורי סלע מתקופת הקדמונים, דבר שלא כל כך מכירים. בכלל, נוכחות אנושית דלילה ביותר.

3. זה לא מפחיד לגור במקום כל כך מבודד על הגבול, קרוב כל כך לסיני?

אז זה היה לא מפחיד. הגבול היה שונה. היחידים שהיו עוברים בו היו סוחרי סמים.  זה היה מקום נעים ולא היה שום פחד. כל ערב יצאתי לטייל במדבר, ירדתי לוואדי למשך שעה-שעתיים. הרגשתי  בטוחה, הייתי מכורה למדבר, לבדידות.

4. למה ומתי עזבתם?

עזבנו לפני 10 שנים. היו סיבות בתוך הדינאמיקה של היישוב שיצרו גל של עזיבה שהיינו בתוכו. עוד סיבה לעזוב הגיעה מהבנות שגדלו. הגדולה רצתה להיות במסגרת, לא רצתה להיות רק בבית. המסגרות הקונבנציונליות לא התאימו לנו ובנוסף, זה הצריך שעה נסיעה לכל כיוון, מה שנראה לנו  מוגזם.

5. היום את גרה בכפר בבניין, קומה שישית, אמנם זה לא עיר, אבל עדיין שינוי משמעותי מהקרוואן במדבר, איך את מרגישה עם השינוי?

לקח לי הרבה זמן להסתגל לשינוי, כמה שנים. היה קשה להסתגל להתנהלות השונה, לרעש, לצפיפות, לזיהום האוויר. איך שהגעתי לאזור עשיתי 2 תאונות דרכים, היחידות בחיי, אחת לפני יום כיפור, ואחת יום אחרי. היום הבנות רוצות לעבור לתל אביב..

6. תעברי ?

יכול להיות, לא יודעת עדיין. אני אוהבת את תל אביב, את הניגודים שמתקיימים בה ויוצרים חוויה של ריבוי אפשרויות וחופש. 

7. שזה באמת קצת ניגוד לחיים במדבר..

המדבר זו החוויה של לחיות את מה שהטבע יוצר. זה התאים יותר למיזנטרופיות שבי, שהיום תופסת פחות מקום. תל אביב זו חוויה של מה שבני אדם מסוגלים ליצור. מזמנת יותר מפגשים אנושיים.

8. במה את עובדת?

בגן ילדים ובהקשבה לאנשים. ההקשבה, אין בדיוק מקצוע כזה שאני יכולה לתאר במילים, אבל זו הקשבה תומכת ומעוררת דיאלוג פנימי. משהו שהגיע מתוך מה שעשיתי כל החיים ונהפך למקצוע.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים