דף הבית » יום 58, שירי. רבות הדרכים 

יום 58, שירי. רבות הדרכים 

כך נפגשנו: קודם כל כדי להיכנס לאווירה הנכונה של הפוסט הזה, תעשו פה play  . עכשיו, שהמוסיקה ברקע תכירו את שירי חבקין. הבת של דרורה חבקין ז"ל וכל כך נוכחת בפני עצמה. טוב היא ג'ינג'ית, וזה כבר מעורר, אבל אלו החיים שלה שסקרנו אותי. חיים שמורכבים ממילים כמו חופש. בוהמה. סיני. מוסיקה ומשיחת טלפון אחת, שהחזירה אותה למקורות הכח שלה, להופיע, לשיר, אחרי שנים רבות של שקט.

1. איך זה קרה פתאום?

זה היה ממש פתאום.. לפני 7 שנים התקשרו אליי מ'תאטרון מראה’ בקריית שמונה, קראו לי להחליף מישהי בהריון. בכלל לא ראיתי איך זה קורה, שנים לא הייתי על במה, אני אז עם 3 ילדים קטנים, בשיא עשייה עם החנות.. אמרתי שאין מצב, אבל זה לא ממש שכנע אותם.

אמרו לי ‘מחר בבוקר 8 בבוקר את באה לחזרות’, ובאתי. נכנסנו לתהליך של 8 חודשים עד שעלה מופע קברט מקסים ומאז אני ממשיכה וכבר כמה שנים אני מופיעה, כותבת חומר, שרה. זה מביא לי הרבה אושר.

2. שומעים.. איך דבר שכל כך משמח נשאר בתוכך ולא יוצא החוצה כל כך הרבה זמן?

קיבלתי על זה בעבר תשובה. ממקום של מצוקה הלכתי לכל מיני קוראות בקלפים, והגעתי למישהי מאד טובה שאמרה לי “אני רואה שאת יושבת בתוך מרתף, והמפתח ביד שלך. את לא נותנת לך לצאת”. הדימוי שלה היה כל כך חזק עבורי. התחברתי למקום שאני לא מרשה לילדה הפנימית לצחוק, לשיר, לצאת החוצה.

3. דווקא אצלך, שגדלת באווירה כל כך משוחררת?

גדלתי בתוך חיי הבוהמה של שנות ה – 70. הייתה אווירה מאד כיפית שבטח עיצבה משהו מהאופי שלי, אבל לדעתי זה לא מתכון לילדות שפויה.

דווקא משם היו לי הרבה פחדים, גם מזה שאני אישיות של מזל שור שגדל בתוך הצונאמי הזה. לגדול בכזה שחרור זה לפתח הרבה חרדות ולחפש כל הזמן את הסערה הבאה.

4. תארי איך היה ביום יום?

כל הזמן אנשים מתחלפים. כל פעם היה משהו. אמא שלי באה אלינו ואמרה 'טוב ילדים עכשיו עוברים לגור באמסטרדם’, או 'בואו אין בי"ס, דיברתי עם המורה, אנחנו יורדים לחודש בסיני’. לא הייתה מסגרת ברורה, כל הזמן שינויים.

בתור ילד אתה הכי רוצה גבולות ומשמעת, שעושה גבולות.

5. מצאת את הגבולות בתוך החיים שלך? יצרת לך כאלה?

אני כל הזמן אני מסתכלת על אחי (המתוק..) ועליי. שנינו אנשי משפחה ומאד אוהבים את זה, אז כנראה שאמא שלי עשתה משהו נכון כי עם כל זה, יצאנו נורמאלים.

אבל לחיות ככה בלי גבולות זה מפתח סוג של חרדה מהלא ידוע, חרדת נטישה. זה גרם לי לדבוק בגבר אחד 20 שנה. להיות האישה של הבית. מאד אהבתי את זה. מבחינתי זה היה איזון. ככה את בטוחה שכל ערב השמש שוקעת וזורחת למחרת.

6. אז מה, עכשיו החיים בתוך מסגרת?

לא עד הסוף. החלק של המסגרת הוא אולי בפרנסה, ניהול העסק הקטן והבייתי בראש פינה, החנות שהייתה של אמא, לצמחי מרפא תבלינים וקוסמטיקה טבעית. חוץ מזה אני מהראשונות בארץ שמטפלות בפרחי באך, כבר 20 שנה.

אבל בחיים האישים שלי אני לא מחפשת רק את המסגרת. אחרי הגירושים למשל, ראיתי שאני לא מסוגלת להתחבר לגברים מרובעים וקשוחים כאלה. אני הרבה בתיאטרון ובהופעות, שזה להיות בהרבה חופש. בכלל מוסיקה גורמת לי להרבה חופש.

אני מסוגלת לקחת את האוטו לרכבת בעכו  לנסוע לבאר שבע, משם לקחת אוטובוס לאילת, משם מונית, לעבור את הגבול ולהגיע לסיני, רק כדי להיות עם החברים שלי המוסיקאים..

7. גם בימים סוערים אלו?

בשנה האחרונה אולי קצת פחות, אבל נסעתי הרבה מאד ונוצרו שם חברויות מאד טובות. כל ערב היו באים מכל האזור, מסואץ, מירדן, היינו עושים חאפלות מדהימות.

בינתיים את יכולה למצוא אותי רוקדת בהופעות חיות. מאז שחיינו באמסטרדם אני מאד מחוברות להופעות, לא מזמן ראיתי את הדג נחש למשל

(– אני: הם טובים, גם אני ראיתי אותם לפני שבועיים

שירי: איפה בברל'ה?

אני: כן

שירי: גם אני הייתי שם ..—)

8. אלו 2 מסרים מאמא שלך מלווים אותך היום?

אחד הדברים שאמא שלי הכי העבירה לי, זו ההרגשה שאם כל אחד ידאג לגינה שלו, יהיו המון גינות מאד יפות. כל הזמן לפעול כדי שהצמחים של הנשמה שלך, יפרחו.  כל הזמן עבודה עצמית, לא ברמה פילוסופית אלא מתוך החיים ראיתי את זה.

גדלנו בתחושה שכולם בני אדם לפני הכל. אם מקודם דברנו על סיני, אז כשאת פוגשת שם מישהו, אנחנו קודם כל בני אדם, את לא יכולה לומר אני יהודיה והוא ערבי. אמא שלי פגשה את ג'ורג’ וסאלם שהיו נגנים אנונימיים ועסקו בהוראה בכלל, והוציאה אותם לאור בזכות מי שהם. דווקא בזכות הייחוד שלהם.  היא לימדה אותם סולמות מוסיקאליים, דרכה נעשה אז החיבור לאהוד בנאי ומשם הם המשיכו.

זה השלום האמיתי. בסוף, כולם רוצים ילדים בריאים. אף אחד לא רוצה באמת לצאת למלחמות.

——-

שירי חבקין. כאן תוכלו לשמוע את שירי. כאן את הבנות יוללה.

צילום: גבי בהרליה.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים