שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 354, לירי. יותר מידי רוח וצלצולים

כך נפגשנו: לירי צודקת. כל הזמן מדברים על צריכת יתר של חומרנות וטלוויזיה אבל הי, מה עם כל הרוח הזאת של העידן החדש? אולי גם שם יש קצת היסחפות ? (אני עדינה הבוקר)

בדומה ליעלה מאתמול, גם לירי עשתה מסע משפחתי של שנה, לארה"ב. לא שופינג בניו יורק, יותר חיים בטיפי עם חץ וקשת ובגדים מעורות אייל. ההבנות מגיעות גם משם, ומתחברות למה שעלה פה חזק בראיונות גם השבוע, על ההקשבה פנימה, בפשטות, בשקט, בלי דרמות. בינינו, זה הכי העידן החדש.

1. אז מה, הרוח שנושבת קרירה? רוחניות יתר?

אני מרגישה שיש סופר מרקט ענק שקוראים לו העידן החדש שמציע אינסוף שיטות ומטפלים וסוגי תזונה וניקויים ושיש בו בלבול מאד גדול. מכל השפע שיש סביבנו, קצת אבדנו את הנתיב שלנו בהרבה נושאים.

במקום להיות עסוקים בחיים, בהתפתחות, בהנאה, במשחק וביצירה, יש אנשים שעסוקים כל היום בלצרוך את העידן חדש לווריד –בכמה סדנאות, טיפולים, גלגולים, הם היו, ועוד קלפים ועוד גלגולים, וסדנת נשים פה, וילד פנימי כאן והנה, עוד רגע תגיע לאושר..

זה נראה לי פספוס של העניין, פספוס של הקשב של האדם לעצמו, של היכולת לראות אותו שלם כמו שהוא.

2. לפעמים קשה לראות את זה לבד

נכון, אני בעצמי מטפלת ומטופלת, אבל אני מדברת על סוג האנשים שהם בצריכה מופרזת. אנשים שחושבים שאם הם לא עושים טיפול פעם בשבוע, או סדנא פעם בחודש, הם לא מתקדמים.

גם מטפלים. אני רואה מטפל שנחשב מדהים ועושה 14 טיפולים ביום. אני שואלת את עצמי – כמה מדהים אתה יכול אחרי הטיפול ה- 7 ? כמה פתוח, כמה אתה יכול להכיל? מה נשאר ממך לקראת סוף היום?

וזה אותה הפרזה באוכל ‘הבריא’, שבמקום לאכול אוכל הם כל היום מתעסקים בצורה קיצונית באוכל 'אצלי לא יעלה קמח לבן על השולחן, או חיטה, או סוכר..’ ההתעסקות בדלק ולא בתנועה, התעסקות במה המערכת צורכת ולא במערכת עצמה.

3. מה לדעתך זה משקף?

שאנחנו לא מפרידים בין העיקר לתפל. העיקר לא קורה בשעה שאני בחדר טיפולים, העיקר קורה בהקשבה שלי לבן זוג שלי, בהקשבה שלי לילדים ולעצמי, בתוך המערכת יחסים איתם.

את יכולה להאכיל אותם באורגני מיקרוביוטי, אבל כשהם יראו שאת משפילה את אבא שלהם, זה יוצר רעל בגוף שלהם, לא משנה מה תאכלי.

את יכולה לשבת ולעשות מדיטציה לשלום עולמי ולחזור הביתה ולדבר לא יפה לילדים שלך ושלא תהיה לך סבלנות אליהם. זה מתחיל בבית. את אמא טובה תמיד כשאת מקבלת את עצמך כמו שאת.

4. לא מעט אנשים שונאים את עצמם

נכון אבל הם שונאים כי הם שמים רף של מי ומה הם אמורים להיות. ברגע שלא מגיעים לשם, הם שונאים את עצמם.

הכל ביני לביני, זה שאני מסכימה להיות אני עם כל מה שזה אומר. זה אומר שאני סוליסטית, שאני אוהבת מאד מאד את העשייה שלי, שאני חיה ולא מציגה בפנים או בחוץ, איזה שהם פסאדות. אני מעבירה את זה ומגדלת גם את הילדים שלי לחקור מי הם.

5. מתי התחדדה לך הראייה הזאת?

היציאה מהקונספט הישראלי והחזרה אליו, מאד חידדה לי עד כמה אנחנו רחוקים בעידן הזה מדברים פשוטים כמו אש, אדמה, הכי בסיסי. הגינות שלנו תמיד עם דשא, הכל מאד סטרילי. זאת ההתרחקות מעצמנו ומבסיס סביבנו. היום אנחנו עושים סדנאות של הדלקת אש למבוגרים. אנחנו מרגישים שליחות להביא את האש לידיים בחזרה.

6. למה זה חשוב?

כי זה חיים. זאת ידיעה פנימיות, אחריות, עצמאות, זה חזרה הביתה. ברור לי שיש אנשים שלא יבינו מה אני רוצה בזה. 'אני עושה אחלה משכורת, מה אש עכשיו?’ 'אני לוקח פרחי באך, מה הקשר?’ ואני אומרת יש קשר.

עוד לפני שנסענו, גרנו בטיפי, בישלתי על אש וחממתי באש גלויה, מדורה פתוחה, לא בקמין. אש, זה לגעת באלמנט, במהות שממנו הכוכב הזה עשוי ולהביא אותו קרוב ליד שלך לידיים לגוף. זה מוחשי, לא גפרור ולא גז. כדי להדליק אותה, אין שום מתווך, אתה מתכוון, מתפקס, אוסף אנרגיה, ואז זה נדלק ואתה מחזיק ביד אש. יש בזה עצמה מאד גדולה.

7. את מצליחה לחבר את ההבנות שהבאת מהמסע, מהחיים לעשייה במציאות?

היום אנחנו באמת מחפשים את דרך האמצע. חשוב לנו לא להיות מנותקים, כמו שהיינו בארה"ב, עם מיני מוזרים, ומצד שני לא להיות על הרכבת בכלל. אנחנו מחפשים את האיזון בצורה יצירתית, לא קיצונית, בצורה קשובה וזאת חקירה פנימית.

לירי יער, ככה מדליקים אש >  ואלו הם אנשי היער >  

להגיב בפייסבוק | להרשם לניוזלטר שבועי | כל הנשים דף הבית 

 Email Marketing Powered by MailChimpיוני נשים 365  

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים