כך נפגשנו: רק בסוף הראיון עם שירה, הבנתי למה הראיון עם דורית הדהד לי בראש. נקודות ההתחלה והסיום נשמעות דומות מאד. שתיהן מדברות על הילדות הטובות שהיו אז, ועל הבחירות המדויקות שהן עושות כיום בחיים. באמצע, השוני כה רב.
1. כשאת מסתכלת בתמונות ילדות שלך איזו ילדה את רואה?
תמיד ילדה טובה של אבא ואמא. מאד לפי המסלול המקובל, בצופים, רוקדת ג'אז, מנגנת בפסנתר… כשהתבגרתי צצו ניצנים של איזשהו רצון לצאת מהקופסה, גם אם מסביב זה לא היה מה שמקובל
2. התחלת למרוד?
אף פעם זה לא היה ממקום קיצוני של מרד, אלא יותר בדברים קטנים, למשל יכולתי ללכת לישון עם שיער ארוך בלונדיני ולקום בבוקר עם תספורת קרה שחורה.
3. זה עבר עם גיל ההתבגרות או שגם אח"כ הרגשת את הצורך הזה?
הצורך הזה, לצאת מהמסלול המקובע, הרצון להיות אני באמת, ליווה אותי לאורך הדרך, במקומות מאד משמעותיים. מעבר מהמקום של מרצה את כולם, למי שקשובה לרצונות האמיתיים שלה. בשנות ה – 20 שלי, הפכתי לאשת איש, שהלכה בתלם והמהפך הגדול היה, שהבנתי שאני צריכה לדייק עם הבחירות שלי. לא לפחד לשאוף ליותר, ולכן יצאתי מהנישואים שהיו בינוניים עבורי.
גם מבחינה מקצועית אחרי 14 שנה שעסקתי בתחום של שיווק ופרסום, עם עבודה בטוחה, העזתי לשנות ולהתחיל משהו חדש. לקחתי את התחביב שלי, של לעצב אנשים וחללים, ולהתעסק בו, להפוך אותו לקריירה, כי זה מה שאני אוהבת לעשות.
אפשר לומר שגיליתי את עצמי, רק בתחילת שנות ה – 30. אז הפכתי לאדם עצמאי לחלוטין, שחי את הבחירות שלו. התחלתי להשיל את כל המיותר הזה, ופתאום לחשוף את מי שאני באמת. לא לפחד להיות צבעונית, לא לפחד להיות חזקה, אחת שמעזה. לא לעשות משהו מאולץ, אלא מה שטוב לי
4. זה דורש הרבה תעוזה
יש הרבה אנשים מפחדים לעשות שינוי ומעדיפים להיות באזור הנוחות. אצלי לטוב ולרע, יש העדפה להיזרק על החיים, לבלוע אותם, לא לפחד לנסות ולהגשים את עצמי וכמה שזו נשמעת קלישאה, אני באמת מעדיפה כישלונות מפוארים במציאות, מאשר חלומות במגירה. לשמחתי, אני יכולה לומר שאני מצליחה להגשים את החלומות שלי.
5. מה הילדה הטובה אומרת על זה היום?
אותה ילדה טובה עדין חלק, ממני אבל חיה בשלום עם הילדה שמעזה. אני היום אדם מאד שלו ומחויך. אנחנו צריכים להיות קשובים לעצמנו ולא לפחד להקשיב ללב שלנו, האינטואיציה מביאה למקומות טובים אנחנו רק צריכים להיות קשובים לה.