דף הבית » יום 10, עמליה. פנינו אל האור

יום 10, עמליה. פנינו אל האור

נפגשנו כך – מורחב..:

היה פתיח אחר, אבל אז ערכתי את הפוסט, הסתכלתי על התמונות ופתאום שאלתי את עמליה ‘תגידי, יכול להיות שהיית מודל לרישום לפני 15 בחיפה?’ התשובה היתה 'כן’. פתחתי את תיק העבודות המאובק וראיתי המוני רישומים שרשמתי אותה. כן, זאת לגמרי עמליה. 

אז שם, שם לראשונה נפגשנו. כאן זה הסיבוב שהביא אותי אליה לגינה:  

 

ידעתי שיש גינה קהילתית בכרכור, חשבתי יום אחד לקפוץ, אבל לא היה לי מושג שהיא מטר מהבית שלי. יצאתי לסיבוב באיקליפטוסים, ראיתי את השער, נראה שומם. נכנסתי ואת הקסם שנגלה לפניי, אפשר לראות בתמונות. עמליה אחראית לזה.

1. מה היא נקודת החיבור בין כל הדברים שאת עושה, הקעקועים, לאומנות, לקריאה בקלפים ולגינה?

כדי לעשות את כל הדברים האלה אתה צריך להיות בן אדם מחובר. אני עושה דברים מתוך מה שקורא לי. בלי לחשוב על תועלת חומרית. רוב האנשים מחפשים במה שהם עושים רווח כספי כדי להשיג עוד תענוגות. זה נשאר במעגל שלהם.

2. מה הרווח שלך?

אני מנסה שהתועלת שלי תיגע במעגלים גדולים ואני עושה את זה ממקום של הנאה. אין מצב שאני מוותרת על האני שלי, האינדיבידואליזם שלי, עבור הזדמנות כספית או משהו שאני צריכה להתפשר עליו והוא לא אני

3. מה המחיר לאינדיבידואליזם?

יש מחיר, כי יש בדרך פחדים ודאגות כמו לפרנס לבד ילדה, אבל כל העניין הוא לשחרר אותם ולסמוך שיהיה בסדר. יכולתי בקלות לעבור לת"א לפתוח חנות ולקעקע כל ילד בן 16, להיכנס למרדף. או באומנות לרדוף אחרי תערוכות, בעלי גלריות. הייתי שם.

התמחור שלי היום הוא שונה, אני מתמחרת סיפוק, שמחה, התפתחות. אמר פעם מישהו בסרטון שראיתי “אם השפע בשבילך הוא רק כסף, אתה סוגר את כל הדלתות של השפע”. מהמקום הזה אני הבן אדם הכי עשיר בעולם.

4. ממי את שואבת השראה?

זאת שאלה שאני שואלת את עצמי. עדין לא מצאתי תשובה, אולי מהחיים בקיבוץ, לא יודעת..

5. מה אנשים אומרים כשהם נכנסים לגינה בפעם הראשונה?

הם מופתעים, אומרים שהזמן נעצר להם. יש כאן האטה. אתה יכול לומר time out   ובאמת להתמסר לשקט, לשמש, לציפורים. יש פה תחושה של בטחון

6. שזה דבר יפה לומר במקום שהיה פעם מטווח..

זה רק מעצים כל פעולה. יש פה סימבוליקה.

7. מה הפתיע אותה בעשייה פה בגינה

אני יודעת שאני נראית כמו מישהו הכי אנטי סיסטם, אבל בשבילי זאת פעם ראשונה שאני עובדת עם המערכת, עם המועצה. ואני יכולה לומר שאפילו שזה גוף מאד שמרני, שדורש עבודה מסודרת, החכמה היא לשתף איתם פעולה, לא ללכת באיזה אנטי נגד. בזכות זה, הבאתי את שלי למקום הזה והרווחתי את התנאים הכי טובים.

8. איזה ירק את הכי אוהבת?

צנונית. זה מאד אסתטי בעיניי. זמן הצמיחה שלו מהיר. בבצלאל אחד הדברים הראשונים שציירתי היה צרורות של צנוניות.

9. אם היית יכולה לאיזה מקום היית מעבירה את הגינה?

אולי לאיטליה. יש הרבה גשם ומים, ומזג אוויר שעדין דומה לכאן.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים