תפריט
כך נפגשנו: חן שלחה לי מייל בעקבות ראיון עם מיקה, עם המלצות למרואיינות. מכולן, דווקא עניין אותי לראיין אותה.. יכולתי לדבר עם חן על הכל. היא ילדה בבית, והיא מורה ליוגה, היא לימדה מתמטיקה הרבה שנים, ולמדה תואר שני וגם בפילוסופיה של המדעים וזה לא הכל..
כי חן משנה לא מעט מצבים ומקומות בחייה, כדי להגיע כל פעם לעשות את הדבר המדויק לאותו רגע. היה קשה לנו לבחור במה להתמקד, בסוף החלטנו לדבר על הדבר עצמו, על ההתמקדות!
1. מתי את מרגישה את הצורך לעצור ולשאול ‘מה עכשיו’?
זה קורה הרבה פעמים, אבל בעיקר מתי שמרגיש לי לא מכוון – כשיש לי 'פאשן’ מאד גדול לרצות משהו ולראות לאן זה מוביל, או הפוך, כשיש לאות, עייפות, ייאוש, עולה בי הרצון לעצור ולבחון מה הלאה
2. ולאן זה יכול לקחת אותך?
רחוק.. הייתה תקופה למשל שאני והבן זוג שלי שאלנו את השאלות במקביל. הוא היה עו"ד והתחיל תהליך של שינוי ואני למדתי מתמטיקה, בעיקר במסגרות פרטיות, והייתי הרבה באקדמיה, עשיתי תארים במתמטיקה, פילוסופיה של מדעים ועוד, והרגשתי שזה מאד דחוס.
התקופה הזאת העלתה שאלות של מה זה בעצם החיים, אז עוברת עוד שנה ועוד שנה ולאן זה לוקח? ואיפה החופש שלנו בתוך זה? החלטנו לקפל פה הכל ונסענו עם כרטיס פתוח להודו
3. החלפתם מציאות, קיבלתם שם תשובות?
היינו שנה ורבע, כך שממש יצרנו לנו חיים שם. השתקענו הרבה זמן במקומות, עבדנו שם, העברנו סדנאות, יצרנו קהילה. בתוך כל החיים שם חווינו מציאות אחרת, הרבה יותר מאפשרת, ניסינו דברים, חווינו אותם, הכרנו, הלב כל הזמן נפתח, בלי סוף
4. חופש להיות..
כן, ובארץ זה אחרת. יש פה משהו מול המשפחה והמדינה הקטנה והדחוסה שלפחות עבורי מביא אותי למקום שאני צריכה להציג קבלות על מה שאני עושה. יש הרבה ציפיות, חיצוניות ופנימיות
5. הבאת את הטעם הזה לחיים היום?
הבאתי, אבל זה בא והולך, גלים כאלה, לכן אנחנו מרגישים שוב צורך לטוס. מצד שני פה אני חיה במקום של לעשות עבודה פנימית יותר, לעקור דברים מושרשים, שאיתם אני מתמודדת במציאות הנוכחית. החיים מורכבים מפרקי זמן שכל אחד מהם מביא את ההתמודדויות שלו.
6. נראה שמה שמחבר אותם זה הרצון לחופש ולמימוש
נכון, חשוב לי שהרצון לממש, יהיה נקי מכל הדברים ששם אני צריכה להראות והוכיח ולהצדיק.
למשל אני רוצה שהפרנסה שלי תגיע רק מעשייה שקשורה למה שאני רוצה לתת. הרבה פעמים זה מביא למקום של לחץ, שאני מסתכלת על מה שאני מקבלת, מה התמורה, וזה מכניס למעגל ששוב שם משהו לא מדויק ולא קורה
7. איך המקום של האמהות מתחבר לך לרצונות האלו?
יש לי ילד בן שנתיים, והיה שלב שהרגשתי שאמהות כשלעצמה לא מספקת אותי ואני רוצה לממש את עצמי בעוד דרכים. זה סוג של ירייה ברגל, כי אני מרגישה שאני לא מספיק אמא ולא מספיק מתמלאת מהעשייה שלי.. יש לי קושי לנוח, ולהגיד שאני מתמסרת כאמא, וזה בסדר וזו תקופה מתוחמת בזמן.
ועם זאת, האמהות מאד העצימה אותי כאישה ומזכירה לי יום יום את השמחה ואהבה בחיים, שזה מאד ממלא ומספק בפני עצמו.
8. מה נותן לך את יציבות בתוך החיפוש הזה?
אני עושה תהליך של 'התמקדות’, שזה העוגן בחיים שלי. האם אתאר אספקט קטן מזה, אני יכולה לומר שתהליך הזה מאפשר לי להפנות את תשומת הלב פנימה, ולתת למחשבות, לדברים שמפריעים לי, לכאוס שמגיע, לעלות למעלה ולהסתכל עליהם. זה תהליך שמביא פורקן מיידי, המון הקלה ואנרגית מחודשת, ויש בזה עוד המון.
9. איך זה נראה בחיי היום יום?
זה בכל דבר, מהתלבטות אם לגבי להעביר את הילד לגן אחר, להבין את המועקות שעולות ומקשות על הבחירה, וזה יכול להיות ברמה של סבתא שלי שנפטרה עכשיו, ולתת מקום לפרידה, לחוות אותה. לשהות בתוך הרגשות האלה, לפעמים אנחנו נסחפים לאיזה רגש ומסונוורים ממנו, ולא רואים עוד דברים, ההתמקדות מאפשרת לראות
חן עין-הבר, לאתר >
—
