תפריט
כך נפגשנו: 2 דברים יוצאי דופן בראיון הזה – שהפתיח ממש קצר והראיון ממש ארוך. דנה במילים של “מצד אחד יועצת ארגונית לחברות הכי גדולות במשק ומצד שני היפית שגרה עם בן זוגה בשני בתים נפרדים”.
מתחילים.
1. אמנם אנחנו בהתחלה, אבל נתחיל מהסוף – 2 בתים? תסבירי מאיפה זה מגיע
גדלתי בחיפה, חשבתי שאני ילדה מאד טובה שהולכת בתלם, למדתי, עשיתי תארים, רכשתי מקצוע. אבל כנראה שיש ליין של free spirit שהוביל אותי לבחור בילדים אך לא בבעל. בגיל 27 התאהבתי, הריון וילדה- בשמחה. חיינו יחד ללא נישואים כמה שנים, 2 ילדים ונפרדנו. לא תמיד יודעים לבחור נכון, במיוחד כשצעירים.
אח"כ הכרתי הרבה, היה גם פביאן. גבר גבר. גולש רוח אדוק (מכנה עצמו “חולה רוח”) אדם מיוחד, צייר, פילוסוף ואינדוידואליסט שאין דברים כאלו. לימד אותי לחשוב אחרת, מאתגר לי את המוח ביציאות מהלא מודע ושפה שהיא הכי שונה מהעולם העסקי בו מתקיימת הקריירה שלי.
הכי שונה מציפיות הזוגיות המשותפת המשפחתית שחשבתי שנכונה לי. אנחנו ביחד כבר 12 שנה בזוגיות ואהבה וחיים בבתים שונים. בדיוק אתמול צחקנו עם מישהו שאולי עוד כמה שנים נבשיל לגור יחד, ואולי יום אחד נתחתן..
2. זו בחירה שמקובלת על שניכם?
יש לנו 2 בתים, אני בקדימה, ופביאן בחדרה. במקור זו לא הייתה בחירה שלי, אלא משהו שהגיע מפביאן. יש לו גם 2 ילדים, באותם גילאים כמו שלי, והוא אמר שהוא לא רואה את עצמו חי בבית עם הילדים שלי, שאותם הוא מגדל ורואה הרבה יותר מאשר את הילדים שלו, שרק באים לבקר, לזמן קצר.
אפשר כמובן לריב על זה, להסתדר על זה, אבל חשבתי שאני מבינה אותו לגמרי. אם הייתי במצבו הייתי מבוהלת מזה שאקשר לילדים שאני מגדלת יותר מאלו שלי. ככה זה נוצר.שם התחיל דיאלוג מעניין על בחירות וחיים שנמשך עד היום ואני מאמצת אותו בחשק כי מתפתחת בו מאד, גם אישית גם מקצועית…
3. ספרי לנו, לנשות המשכנתא המשותפת, מה היתרונות הגדולים?
העניין שיש, הספייס לכל אחד, היכולת לפתוח לילדים שלי את המרחב בדיוק כמו שאני מאמינה, בלי הצורך להתחשב . הבית שלנו עובד הרבה, חברים שלי של הילדים ושל העולם. תמיד מישהו חוסה אצלנו. פביאן יותר פרטי ואוהב את השקט שלו- ככה לא צריך להתפשר. יש בית אחד הומה ותוסס ואחד צימר שקט.
יש עוד יתרונות, אף אחד מאיתנו לא מובן מאליו לשני ויש קשר עמוק מאד, התשוקה נשארת בענק, את נפגשת כשאת רוצה להיות ביחד, ולוקחת את הזמן לעצמך כשזה מה שצריך. חווית החופש והעצמאות לאורך החיים משאירה חיוניות וצבע.
לעיתים אנו לוקחים פסק זמן מהזוגיות, מהמחויבות הבסיסית החברית ולא יודעים מה הלאה. זמן להגשים חלומות אישיים- המרחק הזה של הפרידות ובכלל של לנסוע הביתה אחרי אי הבנה, מאפשר לנו לראות את הדברים ממרחק. כשחיים בבית אחד- דברים יכולים להפוך טעונים וחסר מרחב לחפש דרכים חדשות .
השקט של הנפרדות המבנית מאפשר לנסח מה חשוב, מה לא חשוב, מה היה שם, מה רוצים, ואיך לחזור ממקום יותר חכם. ולגדול. זאת מתנה. מתנה לא מתוכננת שקיבלנו.
4. את חושבת שגם יש לזה מחיר?
ברור…קשהההה..זו לא בחירה שגרתית ויש לזה מחיר בעניינים הפרקטיים. כל החשבונות של הטלפון, החשמל, הטיפול במכוניות, זה לשלם כפול. ויש הרבה נסיעות, והרבה זמן שמתבזבז על זה. וגם- פב’ חי בלילה אני ביום והתוצאה היא שאני לא ישנה כבר 10 שנים בערך. נפגשים בלילה כשהכל כבר עשוי ונותר רק להיות יחד. כייף אבל עושה קמטים…
5. נדמה לי שכדי לאפשר חיים כאלה, את צריכה לגדול באווירה שמאפשרת פתיחות, כדי שלא ישבו לך על הראש קולות ממסדיים ומחנכים מידי
גדלתי עם אמא קיבוצניקית בנשמה, עם מוסר עבודה של חלוץ אך עם נפש ענקית של אמנית. גידלו אותי לחשוב. לא לקחת את הדברים כמו שהם. לשאול למה. זה מה שאני מביאה לחיים שלי, לארגונים שאני מלווה וגם לילדים שלי.
יש לי מעט הנחות יסוד מה נכון ומה לא. אני בעיקר לומדת ומבינה שהמציאות כל הזמן משתנה. הערך המוסף שאני מביאה להכשרות ניהוליות הוא לקרוא את המציאות כפי שהיא, בענייניות אוהדת ובעדכניות, ולא לשפוט על פי אמות מידה מקובלות אלא לכוון ל win-win של עצמך ושל הסביבה האנושית סביבך. בבית, בעבודה, במדינה.
למדתי המון שנים פסיכולוגיה באקדמיה – תארים שונים והרגשתי שהחוכמה הזו מהממת אך גם אולד סקול. פרויד טבע כמה מושגים פורצי דרך בענק אך התיאור שלו את הקונפליקטים האנושיים כבר פחות רלוונטי כמו גם הקצב. דור ה – Y גדל אחרת לגמרי מאיתנו ההורים, הוא בעל מוח אחר, לא הפרעות קשב וריכוז יש לו אלא התאמה לכמות גירויים קצבית ומהירה שאנחנו לא מסוגלים להכיל והם לגמרי כן. הקשיים הנפשיים של הדור הזה נמצאים סביב ההיצף של האפשרויות בכל רמה של תודעה. אני עוזרת לעשות סדר.
מנסחת מחדש את הסיפור בדרך שפותחת מרחב חדש, מסקרן. מפענחת אנשים מהר ומגישה להם את עצמם בדרך שרואה היטב את היופי האישיותי, את הכוחות ואת העבודה הנדרשת….
6. איך הקול הליבראלי שבך, מסמן גבולות לילדים שלך?
יש לי ילדה בת 18 כפרה עליה ובן בן 16 אור גדול. אני יודעת שיש להם ערכים טובים ומכוונים לשמור על הסביבה, להיות חברים עוזרים,יודעת שהם אנשים ישרים ואפשר לדבר איתם. הם שותים די במידה ולא משתמשים בחומרים.
הבת שלי נשמה גדולה עשתה קעקוע וכמה ניקובים ויוצאת למסיבות טבע וחופרת ובו בזמן עובדת,סיימה בגרויות בהצלחה והולכת למכינה קדם צבאית מתוך עניין להעמיק. והבן שלי- בן פורת יוסף, רוצה להיות עם החברים שלו ולבלות איתם, ועושה את זה פה.
כולם באים אלינו וכך אני יכולה להיות עדה ושותפה לחיים שלהם, לשוחח לתמוך ולסייע מתוך קרבה והכרות. נתתי להם קומה שלמה בבית רק עבורם. אנו לומדים את הגבולות כשמגיעים אליהם יחד וגם אם יש שגיאות מה שקובע ולוקח זה חוכמת החיים והאמון הגדול שביננו.
אהבה, נדיבות ומימוש – אושר.
דנה ליברמן.
