דף הבית » יום 3 – חניתה. החיים הם (לא) במקום אחר

יום 3 – חניתה. החיים הם (לא) במקום אחר

נסעה לניו יורק מתוך כוונה להתחיל מחדש את החיים במקום אחר

1.      למה נסעת לניו יורק?

כדי לחפש אתגר חדש, לחפש ריגוש חדש, להחיות את מה שמת.

2.      דווקא ניו יורק? זה יכול היה להיות באלסקה?

כן, גם בזימבבואה, קזחסטן או שוויץ. בכל מקום בעולם. רציתי לעשות שינוי, לא קשור למקום עצמו

 3.      מה חשבת שיקרה?

שאני אמצא את האהבה מחדש. שהיא תקבל חיים, במובן רומנטי וגם בכלל לחיים.

4.      וניו יורק מקום טוב בשביל זה?

לא משוכנעת. ניו יורק זה מקום מנוכר. יש שם המון לבד. המקום מתנהל ממקומות של חומר וחומר ועוד קצת חומר.

5.      אז יכולת בכלל למצוא רוח במקום כזה?

למצוא רוח ונפש במקום כזה זה אפשרי. דווקא אם מצליחים למצוא את זה שם, בתוך כל החומר, זה סוג של ‘עשית את זה’, אבל בשבילי זה היה ברמה של פנטזיה.

6.      חזרת. למה עצרת את החיפוש?

בגלל עניינים טכניים כמו אישורי עבודה, אשרת שהייה שעמדה להיגמר.

7.      אם היית נשארת יותר זמן, היית מוצאת?

לא

8.      אז איך מוצאים בכל זאת את האושר?

במקומות הכי קרובים שיש. בפנים. השלום מתחיל בתוכי, זאת לא סתם אמירה דביקה, זה הכי אמת שיש. מקום גאוגרפי אחר יכול לתרום רק לרגע.

מקום אחר עוזר להחיות הרבה דברים שנעשו מובנים מאליהם, כמו איך אני מסתכלת על השמים והשמש, איך שאני מסתכלת על רכבת תחתית, על אנשים ברחוב, על מוכר בחנות, על עבודה, על עשייה, על כל דבר!

אבל כל זה רק לתקופה מאד קצרה. סוג של אקמול. בסוף אתה מגיע לאותה נקודה. אם לא תעשה את השינוי מבפנים זה לא יקרה.

9.      למה הכי התגעגעת?

לאמא ולבית הראשוני. זה החיים. עד שלא נוסעים, לא מאמינים עד כמה זה חזק.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים