שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 88, חדוה. נגעה בשמים

כך נפגשנו: תמר, הילה ועמליה המליצו לראיין את חדוה. כל אחת אמרה את אותו הדבר ‘ראייני אותה, היא נהדרת’. והנה עכשיו הגיע זמננו. את הראיון הזה אפשר להבין דרך המילים, אבל בעיקר דרך הצילומים השמיימיים של חדוה. יש בהם את ההתגלות הזאת, שעושה מצילום, מלחיצת כפתור, יצירת אמנות מרגשת.

את ה'דבר הזה’ המרכיב הסודי, היא מלמדת בבית ספר לצילום, שהקימה עם שותפה, שמיועד רק לנשים. מפה התחלנו –  

1. למה רק לנשים ?

כאשר נשים מרשות לעצמן להיפתח, נוצר משהו מאד מיוחד. בחברה של נשים, הן הרבה יותר מוגנות, ויכולות לעבור תהליכי עומק פנימיים בצורה מהירה ולהיפתח.

2. איך הצילום מייצר את השינוי הפנימי?

מתרחשים המון דברים לנשים שבאו ללמוד אצלנו.. סוג של טרנספורמציה: נשים מתגרשות, נשים מתחתנות, נשים עקרות נכנסות להריון, נשים שהרגישו שהחיים חד גוניים נכנסות לאקסטזה.

המוטו שלנו הוא 'היופי הוא המתבוננת’ וכל תשומת הלב שלנו נתונה לחפש את היופי הזה בחיים שלנו. זה מה שעושה את ההבדל. לצלם כל אחד יכול, זה רק ללחוץ על כפתורים, אבל זה אחרת כשהלב מצלם, כשהעיניים נעשות רגישות.

3. תמחישי, מה למשל?

הצילום בנוי על הנצחת רגעים של יופי שנמצאים בכל מקום. את שוטפת כוס, המים מנצנצים, האור נופל על הפנים, כל הסתכלות הזאת על היופי הזה מאפשרת לך לשנות את תשומת הלב מהקושי ליופי. כל רגע מקבל את היופי. העין מחפשת את היופי עם המצלמה בכל מקום בילד שמחק בגינה, באבא שנכנס הביתה, בגוף שלנו שמשתנה ומתבגר, בכל רגע. פתאום כל הרומן עם החיים משתנה

4. איזה שינוי הצילום יצר אצלך בחיים?

בזכות הצילום הכרתי את ליאור מן, השותפה שלי, אישה מדהימה! אין דבר כזה בעולם! אלה! אני ממש שואלת את עצמי במה זכיתי שהאישה החכמה, הטובה, היפה והנדירה הזאת נכנסה לחיי.

וזה ההיפך הגמור ממה שהרגשנו זו לזו לפני שנתיים, שכמעט נפרדנו..

5. מה היה אז?

הכרנו כשתי נשים, לא בזוגיות, ושקשה להן להיות שם. עבדנו יחד שנתיים והיה לנו משבר שלא יכולנו לראות אחת את השנייה. זה היה מאד קיצוני ולא חשבנו שאפשר להתגבר על זה. היה בינינו  קיר של עלבון, תלונה הדדית שכל אחת הרסה לשנייה את החיים, חשבנו לפרק את השותפות

6. טוב זה בהחלט נשמע הפוך, איך גישרתן?

נפגשנו לסשן. אמרנו שגם אם לא ייפתר כלום, לפחות ניתן הזדמנות לומר את הדברים. ישבנו חצי יום ודיברנו.

אני זוכרת את זה כמו תמונות. ישבנו על המיטה. כל אחד נשענת על הקיר ולא מצליחות להגיע להדברות והחלטנו לקפוץ למים ולרגע הסכמנו לזרוק את כ האשמות לפח ולהגיד מה באמת כואב לנו ואז פגשנו את הכאב הפנימי והבנו שהשנייה הייתה רק טריגר.

7. מה הבנתן?

הבנו שהכל סיפורים. שום דבר לא אמיתי ושכל מה שיש בינינו זו אהבה, וצריך לתגבר על הילדותיות שלנו.

עברנו מסע המשותף להתגבר על מכשולים. הבטחנו לעצמנו שמעכשיו לא משאירים שום  דבר לא מטופל.

8. הזוגיות שלך ניזונה מההבנות האלה היום?

ברור, זה נתן לי את האומץ להיות בזוגיות. הדרך המדהימה הזו ריפאה אותנו. הביאה לנו אומץ מחודש ואמונה שאפשר להתגבר על קשיים במערכות יחסים וכל אחת מאיתנו נמצאת היום במערכת יחסים עם בן זוג, שנוצרה בזכות התיקון הזה.

זה לגלות מהות אחרת. אתה מבין שלפעמים אתה נכנס לסרט. היום אני לא נבהלת ממנו, אלא בודקת מה יש שם, עם מה אני משתפת פעולה, עם איזה כאב, ועם ההבנה הזאת אני יכולה ללכת אל מעבר לו.

9. אם נחזור לצילום, מה צף אצלך כשאת מצלמת?

חד משמעית זו התחברות שלי לאלוהים. אני כבר לא מתביישת לספר על מערכת היחסין הסודית עם אלוהים, אני מרשה לעצמי לצאת מהארון (–צוחקת–)

אני מוצאת בכל הבריאה את ההתגלמות רוח אלוהים בה.  אני מצלמת כל יום, הרבה מאד טבע, מתמקדת בנושא של אור. זה להתמזג עם הטבע, עם אינטימיות, עם היופי שיש על הפלנטה וזה  נותן לי אושר ומלאות.

בי"ס 'נשים מצלמות’ >

עוד צילומים של חדוה >

חדוה שפרעם, צילום: ליאור מן

—–

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים