תפריט
(*=הכל טוב, בפורטוגזית)
כך נפגשנו: רגע לפני שעידית נסעה להודו היא אמרה “לכי להילאה לטיפול פנים!”. ההמלצות של עידית כל-כך מדויקות, שאני מייד מבצעת, בלי שאלות. הפעם – וואו, לאיזו הפתעה זכיתי.
אומרים ‘איזהו עשיר השמח בחלקו’, זה קל שיש לך חיים נוחים, זה הרבה יותר מאתגר כשאתה מתמודד עם קושי כמעט כל חייך. החיים מאתגרים את הילאה, אין ספק, אבל היא רוצה לנצח – לחייך ולשמוח, לא ממאמץ, זה בא לה ככה, טבעי.
היא גם מוכנה לתת לכם מזה, מאירה כמו שמש, מלאה באור – זו לא קלישאה, פשוט אין מילים אחרות לתאר את הנוכחות הקורנת של האישה הזאת. תוסיפו לזה מילים חכמות, מתנגנות במבטא פורטוגזי, ריחות נעימים של ורדים ולבנדר, קרירות של יוגורט על הפנים – וכל המיקס הזה, נותן לרגע תחושה שפה, פה זה גן עדן!
אני בוחנת את הצנצנות המלאות באבקות וצמחים, הילאה מסבירה לי בסבלנות ואני מתפעלת –
1. כמה צמחים, כמה ידע
אלוהים דאג לנו בעולם הזה. יש בטבע הכל, פשוט לא תמיד לא יודעים איך להשתמש בזה. הטבע, ענת, זה הבית מרקחת הכי עשיר שאלוהים נתן לנו. הוא לא זרק אותנו בעולם הזה ותסבלו. הוא דאג להכל.
פשוט התרחקנו יותר מיד מהטבע והתעשייה באה והפכנו להיות עבדים שלה. אנחנו מכניסים דברים שהגוף שלנו לא מכיר, ואנחנו סובלים עוד יותר.
2. במה את רואה את ההתרחקות הזו בולטת במיוחד?
האישה היום לא יכולה לקבל את ההזדקנות שלה, את הקמטים, את הצלוליטיס, את הציצי שנפל, את הבטן שגדלה. זה מצריך מהאישה הרבה מאמץ נפשי. היא לא יכולה לראות את עצמה. התעשייה משתמשת בזה ומנצלת את זה.
3. מה המסר שהתעשייה מעבירה לנשים, שנראה שקרי בעינייך?
שזאת רפואה. הרפואה של היופי זו ממש סטייה מהמטרה המקורית. כשהתחילה הרפואה הדאגה הייתה לרפא את החולה – לעזור למנוע את המחלה או לטפל במחלה. היום יש תעשייה שאומרת שכדי להעלות את הביטחון של האדם, צריך לטפל ביופי שלו! זה שקר, כי הביטחון עולה ברגע שאתה מקבל את עצמך. היופי בא מבפנים.
ביטחון זה כשאני אוהבת את עצמי. יש ויש בעולם – יש את האישה הגבוהה והיפה ויש את הנמוכה והשמנה. יש גם את התוצאה של ההיריון והשנים שעברו, זו תוצאה שהגיעה בגאווה, שאני אמא, ולא מתוך עונש. גם הקמט מספר מה עברתי בחיים, מה הניסיון שיש לי, וכן, גם את הדאגות שאני סוחבת. אין מה להתכחש למי שאנחנו. העור הוא המראה של מה שהיינו ומה שנהיה בחיים.
4. מאיפה את התחברת לעולם הזה של הטבע?
גדלתי בבית של 10 ילדים. אמא שלי גידלה אותנו כצמחוניים במשך השבוע, הבשר היה רק בשבת. אכלנו הרבה דברים מהטבע, שורשים, פירות וירקות וסויה, וגם השתמשנו בטבע כדי לרפא מחלות. אמא שלי השתמשה הרבה בתרופות סבתא וגם אני מאד אוהבת.
5. מה למשל היה פופולארי?
היו הרבה, הייתי ילדה מאד חולה. לא הייתה לי ילדות כמו כל הילדים שצוחקים ורצים ומסתובבים. 10 שנים הייתי במיטה עם גבס, שכבתי ככה עד גיל 12 ונעזרתי בהרבה תרופות. אמא שלי נתנה לי כל מיני דברים שמאד עזרו, בעיקר בתזונה כמו סויה, קוואקר, פרות, דבש והרבה ירקות ומנורה אדומה, שזה היה כל הזמן.
6. זה דבר מאד משמעותי, משנה את החיים
זה משנה אבל לא קיבלתי עונש. הסתכלתי עם אמונה שיהיה בסדר. זה המצב ואנחנו צריכים לאהוב את עצמנו ולהתמודד עם מה שיש לנו.
זה לא הפריע לי במיוחד כי קודם כל קבלתי הרבה אהבה. היינו בית מלא שמחה, מלא ילדים וכולם קבלו את אותה אהבה, אותה תשומת לב. כמעט לא היה זמן אישי, חוץ ממני שאמא לקחה אותי לבדיקות או להחליף גבס.
7. זה נשמע הרואי, כמעט לא טבעי, לשמוע את ההשלמה שלך עם המציאות
יש לי בעיה בגב עד היום, יש לי כאב יום יומי מטורף, לפעמים זה בא במכה שאני ממש צריכה לעצור, לשמור על התזונה והמנוחה. עשיתי ניתוחים. המחלה באה וחזרה אבל אני אומרת לך משהו –
כל דבר אנחנו צריכים לקבל לטובה. בגלל שיש לי את ההגבלות של הרגל, יש לי זמן לקרוא הרבה, לבדוק הרבה על הטבע, על המקצוע שלי, על התזונה. יש לי זמן להקדיש לנפש, זו תוצאה טובה.
אלוהים, נתן לי אהבה, ילדים, חברות וחברים, משפחה, ידע, כמעט הכל.. חסר לי רק 8 ס"מ ברגל, מה הבעיה? יש לי פה, יש לי עיניים, זה מה שיש וצריך להשתמש במה שיש, את מבינה?
(–האמת שפה אני לא ממש יכולה לענות, על הפנים שלי מרוחות אצות וחימר ושמנים. נראה לי שהילאה גם לא ממש צריכה שאענה. אני מפנימה ומהנהנת. היא מסתכלת על העור שלי ומזכירה את מה שתמיד חשוב לזכור-)
8. תזכורת והמלצה:
“יש פה יותר מידי מתח במדינה הזאת. זה השוק הראשון שאנחנו חוטפים כעולים חדשים. בבאהיה אנשים מדברים כמו שיר. רגועים, מלאי סבלנות. פה העצבים עושים הרבה מחלות. גם הילדים סובלים שאין להורים סבלנות, אח"כ גם להם לא תהיה סבלנות.
זה קשה להיות אמא בישראל, לי הייתה אישה בברזיל שעזרה לי עם שלושת הילדים. פה זה לא פשוט, את אמא, את בת, את אחות, את עושה קריירה, סוחבת את כולם על הגב, את צריכה לעזור לעצמך להרגיע. למשל תעשי תה של עלים של ענבים, עץ פקאן ותות של עץ, זה לפחות יאזן הורמונאלית”.
הילאה אלווראדו.
אפשר לקרוא עוד על הילאה, אצל רונית
