נפגשנו כך: ערב יום השואה זה תמיד מקום שמביא אצלי הרהורים על הכוחות ששולטים פה בעולם. על המנגנון או הפלא הזה, שנקרא ‘בן אדם’. החיבור של המחשבות האלה לתקופה הסוערת בה אנו חיים היום, מבחינת האנשים, גם מבחינת הטבע שהשתגע לאחרונה, רק מעצים את השאלות. עם השאלות האלה, אני פוגשת את ענבר, מורה רוחנית, מתקשרת, אם לשלוש בנות ועוד הרבה תארים.
1. תגידי מה קורה כאן?
אני מקבלת בתקשור מסר מאד חזק, כאילו קראו לי למילואים. מתרחשים שינויים אדירים על כדור הארץ והתפקיד שלנו לקחת אותם כמנוף לצמיחה. רואים את זה פיזית בשינויים מאד עוצמתיים כמו רעידות אדמה וגם ברמה החברתית, כרגע בעיקר בעולם הערבי, אך לכל זה יש ביטוי גם ברמה האישית.
במיקרו כמו במקרו, אנשים חווים שינויים מאד חזקים מבחינת קריירה, מבחינה אישית, שינויים קיצוניים, מחלות, פרידות.
2. למה זה הכל רע?
זה לא רע זה קורה. קורים שינויים ואנחנו רגילים לחוות שינוי כמשהו רע. החיה הזאת שנקראת אדם מושתת על הרגלים.
3. מחלות ורעידת אדמה אלו דברים קשים
נכון, אבל העבודה שלנו היא לגדול דרך ההתמודדויות האלה.
4. למה אי אפשר קצת שקט, מי צריך כל הזמן להתמודד?
כי אין שקט. השקט שהיה קודם היה מאד מזויף. קרה משהו בעייתי בהתפתחות האדם: מצד אחד מבחינה טכנולוגית האדם התפתח מאד ב 100 השנים האחרונות, אך התפתחותו הרגשית נותרה מאחור.
השינויים העוצמתים המתרחשים כרגע, מחייבים אותנו לפתוח את הלב, מחייבים אותנו לתת מקום של כבוד לרגשות שלנו, לתת מקום של כבוד לזולת. זה המילואים שדיברתי עליהם, אנחנו צריכים להתחיל להקשיב לרגשות שלנו.
5. זה נשמע קצת לא נגיש, כמו סלוגן של שרי אריסון
נכון, אבל לצקת תוכן לסיסמה זו משימת חיים עבורי. ליישם את הסלוגן, את הסטיקר הזה.
נורא קל להדביק על האוטו 'רק אהבה תנצח’ אבל להתמודד עם זה יום יום בחיים זה כבר משהו אחר. זה אומר ליישם את זה במקומות הכי שגרתיים: בתור למכולת, בהקשבה לילדים גם כאשר אנחנו עייפים, בצורה בה אנחנו מדברים עם המורים שלהם, ובכלל, בדרך שבה אנו נותנים מקום לתחושות שלנו.
6. איפה השינויים האלה פוגשים אותך?
הבנתי שזהו. יש אנרגיה חדשה ואני מסכימה להיות אחד מהמוני המנועים, שמניעים לפתיחת הלב, לאיזון. ההסכמה הזאת להגיד בקול רם 'כן, אני מתקשרת, יש לי את המסר הזה’, לא פשוטה עבורי.
אני כבר 20 שנה מטפלת, וזה היה מפחיד עד עכשיו. עבורי האחריות לבוא ולהעביר מסר אנרגטי גבוה ולהכריז עליו כמסר, היה דבר שהפחיד אותי. חשבתי שאני אחשוב את עצמי, שאני אתחרפן, אתבלבל, אבל לא. עכשיו אני בטוחה במקום הזה.
7. יש לסיום מסר אופטימי?
אפשר לדבר על פתיחת הלב 30 שנה, אבל זה רק דיבורים. המסר עובר דרך חוויה, דרך המדיטציה, ההתחברות האנרגטית ובמיוחד עם ההבנה החדשה שבני אדם צריכים להיות ערים לה. אם נגיד אחד לשני בזכותך אני קיים, ולא על חשבונך, נוכל שנינו לגדול ולצמוח.
ענבר גור-אריה, המרכז לאימון רוחני >