נפגשנו כך: אני בוהה מול המחשב. חושבת על האישה למחר, באותו רגע פראחח! לתוך האינבוקס צונח מייל ממיקה. 5 דקות אח"כ אנחנו שוקעות בשיחה, מדברות, מדברות, הכל מהר, שוצף, זורם. לפני רגע לא הכרנו, וכבר נסקנו לגבהים, דיברנו על שטף המידע, על העולם. רגע שנייה, צריך לסדר את זה בשאלות תשובות, הנה:
1. זה מדהים כל הקצב הזה, שנתחיל מפה?
הכל קורה מאד מהר בעולם שלנו, בעיקר עכשיו שיש טכנולוגיה כזאת שמביאה המון מידע כל הזמן. אני נפעמת מול המידע הזה שמגיע, רק לפתוח את הפיד בפייסבוק ולראות כמה יופי, אמנות ומוסיקה יש וכמה הרס ואכזריות מהצד השני, וכל הזמן יש את הדבר הזה על המאזניים.
2. זה מטריד אותך היום יותר מבעבר?
העתיד של העולם מאד מעסיק אותי. אני אימא ורווה אושר מהילדים שלי ואני רוצה עוד ילדים, אבל אחת לכמה זמן יש לי תקופה שאני חושבת שלא. רוצה לא רוצה להביא לעולם כזה ילדים.
3. זה לא עניין של בחירה מה לשמוע? מה לראות?
אני שנים לא רואה חדשות למשל, אבל מגיע שלב שאי אפשר יותר. מגיעה ההתעוררות, בעיקר בגלל שאני אמא. כאן נכנס פאקטור של באיזה עולם אנחנו חיים, מבחינה אקולוגית, מבחינה מוסרית, מבחינת המדינה והעולם הזה. אני יודעת שאני גרה בבועה המהממת שלי, אני גרה על הים עם חבורה של אנשים מדהימים, יולדים בבית, חיים אורגני, חיים טבע, אבל זאת בועה.
4. את לוקחת את המחשבות האלה לעשייה?
בהחלט. אני מאד מאמינה – מבלי להישמע ניו אייג'ית, אלא ממקום של מציאות – שכדי לחיות בעולם טוב יותר, אני צריכה להיות בטוב בתוך החיים שלי. אם אני אהיה במלחמה מול האיש שלי, מול הילדים שלי, זה לא יעזור. אבל אם נעבוד על הטוב שיכנס לחיים שלנו, נגיד תודה, פחות נקלל, פחות נשנא, ניקח יותר אחריות על מה אנחנו אומרים, גם בפייסבוק.. זה יביא לשינוי. אני רואה את זה מתגשם בחיים שלי, בתמיכה האדירה שאני מקבלת מהאיש שלי, מאמא שלי, ומהקהילה סביבי. אני מקבלת אהבה ותמיכה ואני מעניקה בחזרה. יש לנו אחריות במקום הזה. זו עבודה יום יומית, שבשבילי היא דרך חיים, גם דרך העיסוק שלי.
5. מה הפילוסופיה הדי.ג'אית שלך?
מבחינתי להיות די.ג'י זה להיות במקצוע שמאד משרת את השמחה. זה להפיץ שמחה. מוסיקה היא שפה אוניברסאלית, היא נחוות ברמה של האורגניזם. מוסיקה הכי קידמה את החיים שלי, גם בתקופות חשוכות ובתהליכי התבגרות שעברתי, המוסיקה תמיד הייתה שם כהבטחה שיש טוב בחיים. בכלל לפני זה עסקתי בחינוך מיוחד, רק כשהיינו עם הבן הקטן שלי בהודו, הזה הגיע בטבעיות, התחלתי לנגן במסיבות ריקוד חופשי, והבנתי שזה הדבר המדויק שאני צריכה לעשות.
6. כי מה את מרגישה שאת על בעמדה ומנגנת?
שזה מרגש אותי, ממלא אותי ומשמח ברמות עמוקות מאד. אני יכולה ללכת שבועיים באוויר אחרי ערב מוצלח, ובחתונות זה בכלל עונג גדול. אני יכולה דרך המוסיקה להעביר את המסר, לנגן מתוך הטובה העליונה של הדבר, ולא סתם לתת איזה מכנה משותף נמוך. זה מרומם.
7. תרוממי אותנו. תני לנו 3 המלצות מוסיקאליות משמחות:
1. בלקן ביט בוקס מדהימים עם Move it,
2. ואם כבר אז גם תומר יוסף עם ‘אני רוצה לזוז’
3. ובכלל אני חושבת שיש בארץ עשייה מדהימה שצריך לפרגן לה, כמו עידן K , כאן עם קרולינה.