תפריט
כך נפגשנו: חוזרים למקסיקו, והיום שולמית עם סיפור על הלימון שהפך ללימונדה, מרענן, מתאים לאמצע אוגוסט.
שולמית חשבה שהיא רק באה לביקור בארץ, ורק רצתה קצת חברה – קומפניירה, עכשיו היא סופרת כבר יותר מ – 14 שנים שהיא פה בזוגיות, קצת שונה. הכל התחיל בראשית ימי האינטרנט, שנת 1997 עוד לפני ג'יידייט ואתרי ההכרות הנפוצים. אבל זאת הייתה רק ההתחלה.
1. למה עלית לארץ?
הייתי בת 42, גרתי ביער מחוץ למקסיקו סיטי במקום נהדר כמו חלום, והייתי לקראת ביקור בארץ. שמתי מודעה באיזה אתר, (משהו שכבר לא קיים היום), שאני רוצה להכיר מישהו מישראל, כי ידעתי שאבוא לבקר את האחים שלי פה ורציתי שיהיו עוד אנשים שאפגוש. זה היה בשנת 97 שכל העניין הזה לא היה פופולארי בכלל.
איש שאני חיה איתו היום, אהב את השם שלי ושלח לי תשובה. משם התחלנו להתכתב בצ'אט ואחרי 4 חודשים באתי לארץ והתחתנו. בדיוק אתמול היה לנו יום נישואין ה – 14.
2. נשמע כמו איזו אגדה
לא בדיוק.. לא היה לי פשוט, בעיקר בהתחלה. שם היה יותר קל. פה זה מקום מאד קשה, הכל בצבע בז’ ואני באה ממקום של הרבה צבעים, גם מבחינת התרבות. פה הכל כחול לבן ובז’.
באתי ממקום שאני חיה לבד, לבית שבו יש לי בעל ו- 4 ילדים ישראלים (הילדים שלו), הייתי חילונית ובאתי לגור ביישוב דתי, מעורב. הכל היה שונה. אני זוכרת שהרגשתי כאילו לקחו אותי מהיער עם השורשים ושמו אותי באמצע המדבר, לקח לי הרבה להתמודד עם השינוי.
3. היום אחרי כל השנים שאת פה, מה את הצמחת בארץ הזאת?
יצרתי דרך של קשר עם בעלי, דרך שהיא יוצאת מן הכלל. אחרי הרבה שנים יחד, נפרדנו. אחרי תקופה חזרנו להיות יחד אבל אנחנו גרים בבתים שונים. הוא גר ביישוב עם הילדים שלו ואני גרה בדירה שלי.
אנחנו מתראים פעמיים בשבוע, במרחב שלי. זה שונה לגמרי וזו הייתה הפשרה הנכונה. עכשיו אין לנו בעיות. אנחנו לגמרי אחד בשביל השני, מדברים כל היום, תומכים, ולא דורכים אחד על האצבעות של השני.
4. אז זו לא אגדה קונבנציונאלית, אבל זה סיפור עם הפי הנד, לפחות בינתיים
כתבתי על זה ספר, שמאד הצליח במקסיקו
5. על הסיפור שלכם?
כן..קוראים לו ‘אהבה במדבר’ או באנגלית [email protected] . זה מספר על השנה הראשונה שלנו פה, עם הרבה הומור. הייתי חייבת לכתוב את זה כתראפיה עבור עצמי, כדי לצחוק על מה שעברתי ולהשתחרר. באתי לפה גם בתקופת האינתיפאדה השנייה, הכל היה מורכב.
6. אז אולי ספר המשך?
היום זה יהיה סיפור אחר. אני גרה בשוק מחנה יהודה, ממש באגריפס, יש פה משהו חי והרבה רעש ולכלוך, אולי אספר מה קורה היום שאני גרה פה. כרגע אני לפני נסיעה לתאילנד אז נראה מה יהיה אחרי שאחזור.
