refugee

הגעתי מאריתראה לפני 6 שנים. למדתי שם עד גיל 19 ואז ברחתי עם חברה. רצו לגייס אותי לצבא, אבל לא רציתי. הייתי חייבת לברוח. לקחנו

אני מאריתראה. לא רציתי להיפרד ממשפחתי ומהמדינה האהובה, אבל לא שרדתי שם. עשיתי שירות לאומי, 9 שנים  נלחמנו באתיופיה. אם אתה נכנס לצבא אתה לא

אני באה מאריתראה. בגיל 14 התחתנתי, אבל לא הספקתי ליהנות מחיי משפחה. די מהר לקחו את בעלי לצבא. אחרי כמה שנים, הייתי מאד חולה. הוא

אני מגיעה מאריתראה. בגיל 18 כולם מסביבי ברחו מהמדינה, גם אני ברחתי. לא היה כסף, לא היה ממה לחיות. הייתי אז בת 18, ופשוט ברחתי,

אני מאריתראה, חייתי שם, התחתנתי שם. מייד אח"כ לקחו את הבעל שלי לצבא. הוא היה באתיופיה כמו כולם ומשם ברח והגיע לארץ. רציתי גם לצאת

באתי מאריתראה. גדלתי בכפר, שם למדתי עד כיתה ו׳. בגלל המצב הקשה במדינה, עזבתי. רציתי חיים נורמליים. חשבתי על זה הרבה זמן. הבנתי שלא יהיה

1. גדלתי באריתריאה, הייתי לוחם 15 שנה. הכריחו אותי להיות לוחם, לר רציתי. גם שנפצעתי ביד (מראה לי כף יד מעוותת), החזירו אותי לאתיופיה. זה