דף הבית » יום 159, טל. מאמה-מיה

יום 159, טל. מאמה-מיה

כך נפגשנו: תמיד מפתיע אותי לשמוע על עסקים מקוריים, שנולדים כמענה לצורך שאפילו לא חושבים שיש לו פתרון ‘מסודר’. כמו למשל במקרה של טל, שהבינה שמה שאנחנו צריכות זו מין אמא גדולה שתייעץ לנו איך לג'נגל נכון בין האמהות לעבודה. טל, שמאז ומתמיד הייתה מין אמא כזו, גם כשהייתה קטנה, יודעת על מה היא מדברת ומוכנה להיות האמא של כולנו.

1. מה רצית להיות שתהיי גדולה?

אמא

2. אמא?

כן. התחלתי את התפקיד כשהייתי ילדה. כילדה אמצעית במשפחה מושבניקית בת  7 ילדים. בעוד שהוריי ואחיי הגדולים עבדו בשדה, התפקיד שלי היה ברור, לדאוג לאחים הקטנים שלי כשגדלתי, הפכתי להיות  גננת, ואח"כ מטפלת בדרמה וסיפור לילדים, עד שנולדה ביתי הבכורה.

3. וכשהפכת להיות אמא בעצמך, איך הרגשת?

הלידה עצמה הייתה נוראית, אבל מהרגע הראשון שהתינוקת יצאה כבר הייתי אמא. לא היה לי משבר, או צורך להתרגל, להיפך אני זאת שעזרתי לאחרות. כבר בבית חולים יצרתי קשר עם נשים שילדו, והגיעו אליי למפגשים פעם בשבוע עם התינוקות שלהם. הכל היה מאד טבעי עבורי.

4. ואז, ידעת מה הדבר הבא שאת רוצה?

בזמן שבתי הגדולה נולדה, סיימתי את התואר השני והיה ברור שאני לא אחזור להיות גננת. הייתי איתה שנה בבית ותוך כדי עברתי תהליך אימון.

באחת הפגישות המאמנת שאלה אותי מה היה החלום שלי, מה רציתי להיות ועניתי – אמא. היא הסתכלה עליי ואמרה – 'אמא של אמהות’. זה היה מאד מרגש בשבילי, ולא הבנתי עוד מה זה אומר אבל ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, להיות אמא של אמהות.

5. באיזה מובן?

לאפשר לאמהות גם להגשים את עצמן מבחינה עסקית וגם להישאר בתפקידן כאמא. אנחנו דור חדש של אמהות , שרוצות להגשים את עצמינו גם מבחינה אישית, וגם להיות אמהות. בעבר, לא נדרשו לשילוב הזה,  היה או-או. או שאת בעבודה ואז את לא רואה את הילדים, או שאת בבית ואז את לא רואה את עצמך..

זה מין מצב מורכב  שאין ממש מי שילמד אותך איך לאזן ויתמוך במקום הזה. אמא שלי יכולה לעזור לי בגידול הבנות, אבל לא תדע לייעץ לי איך לשלב עסק ומשפחה. היא הייתה בעצמה גננת עד שנולדנו ואז נשארה לגדל אותנו.

בימינו אנו רוצות לשלב, להגשים עצמינו, וגם להיות משמעותיות בגידול הילדים. דרך ארגון אמא שפ"ע שהקמתי, אני מייעצת איך אפשר ליהנות משתי העולמות.

6. מה אמא שלך ייעצה לך במקום הזה?

העצה העיקרית של אמא שלי הייתה שקודם כל נפתח את עצמינו ואז נביא ילדים. היא ילדה בגיל 21 ושנים הייתה עם הילדים, ורק היום היא הולכת ולומדת. אני יכולה לומר ששמעתי בעצתה, קודם סיימתי תואר שני ורק אח"כ פיתחתי את האמהות המשפחתית שלי ואח"כ את האימהות העסקית שלי.

7. מה נראה לך האיזון הנכון?

פשוט להגדיר, לחיות ממקום של בחירה. אני משתדלת לא להיכנס לרגשי אשם כי בעיניי, זו היא המצאה של 'הרעים’. אני כן בודקת כל יום עם עצמי, אם אני מתנהלת נכון במערכות היחסים שלי, והתשובה היא כן, וכאשר התשובה תהיה – לא,  אז פשוט אשנה את הדרך.

חשוב לי להיות שלמה עם עצמי, על מנת שאוכל לומר בעתיד לבנותיי, בלב שלם, , שעשיתי את כל מה שהיה נראה לי נכון, מתוך הידע  שהיה בידיי.

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים