שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 24, טלי. ראיון בלי פאסון

נפגשנו כך: השבוע נפגשתי עם חברה לקפה. דיברנו על הקושי שלה להיות בחברה, עם אנשים. על הייסורים שהמפגשים האלה גורמים לה. משם המשכתי ליום שלי, להעביר הרצאה ובדרך חשבתי על הדיסונאנס. בערב כשבחרתי את מי אראיין, הגעתי באקראי לטלי. באופן מפתיע השיחה שלנו חיברה את שתי הקצוות.

1. מה הדבר שהכי קשה בלהיות בדיכאון?

כשמתמודדים עם דיכאון אחד הדברים שהכי עוצרים זו הבושה. זה מאד מביך.  זה משהו שאסור לדבר עליו. מותר להגיד כואבת הרגל, יש לי מיגרנה, אסור להגיד אני בדיכאון. זה לא בסדר ולא לגיטימי, אבל עצם ניסיון ההסתרה מקשה עוד יותר.

2. איך נראו החיים שלך בתקופה הזאת?

דכדוך זו עצבות בסיסית, אין לזה סיבה ברורה. רוב היום הייתי בן אדם לא שמח. קמתי עם זה בבוקר, עם חוסר שמחה.

כל קשר עם אנשים היה דורש ממני מאמץ מאד גדול. אף פעם לא הרגשתי בנוח באינטראקציה חברתית. פשוט נמנעתי מזה, זה היה מתיש אותי. כל הזמן שאת שם את מנסה לבדוק אם זה בסדר מה שאת עושה עכשיו. גם אם שרדת את השעתיים, את מרגישה שעבדת מאד קשה, וזה בטח לא היה משהו שנהניתי ממנו.

3. מה אמרת לעצמך כדי להמשיך הלאה?

הצלחתי להגיד ‘בזה אני לא טובה’. סיפרתי לעצמי שאולי אני לא כל כך טובה עם אנשים, אולי אני לא בן אדם חברותי. חשבתי שזה המצב הנתון ועם זה אני צריכה לחיות.

4. חיפשת דרך אקטיבית לשנות את המצב?

לא, זה הגיע ממקום אחר. אחרי שנולדו הילדים חיפשתי לשנות קריירה. שם התחברתי לכוח שלי, למקום של היזמית. הבנתי שזאת המהות שלי. אפילו לא משנה איזה שירותים אני אתן בעסק שלי, אני לוקחת את הרעיונות שלי ועושה איתם דברים. יוצרת, וזה נותן לי סיפוק אדיר. זה הריפוי בעיסוק שלי. הרמת מיזם עסקי בשבילי היא כמו פיסול או ציור בשביל מישהו אחר.

ובעצם תוך כדי ההתפתחות שלי בעסק, פיתחתי את הכישורים החברתיים שלי. כדי להצליח בעסק חייבים יחסי אנוש טובים, כמו שחייבים לדעת שיווק. ואם אתה לא יודע איך עושים את זה אז צריך ללמוד. זה הכריח אותי לצאת מאזור הנוחות שלי, ונפתח בפניי עולם שלם. אם כי, פה, בעסק, זה לבוא לאנשים ממקום אחר שנותן לך את הלגיטימציה, זאת לא מסיבת כיתה. אחרי שתרגלתי את המיומנות הזו מספיק זמן בעסק, היום זה כבר בא לי בקלות גם בגינה עם האמהות.

5. היום דברים נראים אחרת? אין רגעים שאת חוזרת לשם?

תמיד יהיו עליות ומורדות. אבל היום אני יודעת שמצאתי את המגדלור שלי, שגם אם אאבד את הדרך, אני יודעת איך לחזור. היום אני ממש מאושרת. כיף לי. אני שלמה עם עצמי. העבודה שלי עושה אותי מאושרת. אני יוצרת קשרים חברתיים מאד בקלות, יחסית לעבר. אני עושה את זה בלי לחשוש שאולי משהו אצלי לא בסדר. יודעת שיש לי מה לתת, יהיה מי שזה יתאים לו ויהיה מי שלא וזה בסדר. יש לי מנטרה שאני משתמשת בה ואומרת לעצמי ש“עדין לא העבירו חוק שכולם חייבים לאהוב אותי”.

מה גם שאני מרצה לפני קהל ואני מאד אוהבת את זה.זה כיף. זו התרגשות מהרצאות, שמחה וסיפוק. פעם היה מבעיתה אותי המחשבה של לעמוד על במה או להיות במרכז, היום אני יכולה לעמוד באולם של 100 איש ואני ארגיש מאד בנוח, מהמקום שאני יודעת שיש לי מה לתת, יודעת איפה העוצמה שלי ואיפה החוזק.

6. זה לא מאיים עליך לחשוף את ההתמודדות הזאת?

קצת מפחיד לעשות משהו שלא מקובל בעולם העסקי, אבל זה חשוב לדעתי. חלק מהתסכול זה שכולם משדרים שהכל בסדר, ורק מצליחים, ורק נהדר, אבל כל אחד שתדברי איתו, תגלי שיש אצלו את המשהו הזה. אצל אחד זה דכדוך, אצל אחר קושי בזוגיות או עם הילדים, קושי פיננסי או כל דבר אחר. אני לא אומרת שצריך ללכת עם שלטים, אבל אפשר להוריד פאסון. להבין שזה חלק מהחיים של כולנו וזה לא מקטין אותנו. אלה החיים שלנו ואלה אנחנו כבני אדם.

נדמה לי שכל המסכות האלה, עושות לנו עוול.

המסר שלי גם בחיים וגם בעסקים זה, שאם עשית משהו שהוא לא מושלם, זה לא אומר כלום.

ועוד דבר שאני מלמדת בקורסים להקמת עסק, שחשוב להצלחה בעסקים, זה מודעות. את זה לרוב לא מלמדים במנהל עסקים. אדם צריך להכיר את הדברים הטובים ואת הפחות טובים בעצמו. זה קשה לראות אותם בעצמך וקשה לשמוע אותם מאחרים, אבל זה שווה. ובטח עדיף מלא להצליח ולא להבין למה. מה שקורה זה שהרצון להצלחה בביזנס דוחף אותך לעשות שינוי, שבסוף מביא לשינוי בחיים.

לאתר של טלי >

אהבתם? שתפו את הפוסט

© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים