שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

יום 82, ורד. הנשמות הטהורות

כך נפגשנו: במדורה של הילדים, ממש ליד העגלה של שרון עם הבייבי החדשה, התפתחה אותה שיחה מוכרת, בין כמה אמהות, על זה שאין הוראות הפעלה שמגיעות עם התינוק. כל אחת תרמה את הדוגמה האישית, איך אצלה הוא-היא ישנים, אוכלים (אנחנו סגורות על זה שהפרטים המתישים, מעניינים כמו ספר של דוסטוייבסקי), ולאחר שבאנו על סיפוקנו, התפזרה החבורה.

נשארתי עם ורד, דברנו. אחרי השיחה שלי איתה אני כבר לא בטוחה שאין הוראות. ורד מתקשרת עם עוברים. מקבלת מסרים של מה הקטנים האלה רוצים. זה נשמע לרגע קצת מוזר, אבל כמו כל דבר, אחרי שרואים שזה עובד, נגמרות התהיות. 

1. מה זה אומר לתקשר עם עוברים?

כשיש תינוק בגוף של אימא, יש נשמה שהתחילה מסע ואפשר לדבר איתה בתהליך של מדיטציה. לפנות אליה, לשאול שאלות

2. כמו מה?

 לשאול את העובר איך הוא מרגיש, מה התוכניות שלו

3. הייתי רוצה לשאול אם זה לא נשמע מוזר לתקשר עם עובר, אבל בעצם גם לתקשר עם סבתא שהלכה לעולמה, זה גם מוזר.

כל עולם התקשור הוא שיחה עם הנסתר, לא עם דברים שרואים. גם אני כשאני מתקשרת, אני לא מבינה  את הערך של מה שאני מקבלת. אני מבינה רק אחרי שהעברתי את הדברים לאימא, שנותנת תוקף, מופתעת מהמידע.

4. תני דוגמא למקרה שהאימא הופתעה במיוחד

פנתה אליי אימא שהייתה לקראת סוף ההיריון, בשלב בו בי"ח רמז בעדינות לגבי זירוז. היא רצתה לדעת מה התוכניות של העובר. תקשרתי איתו והוא אמר שהוא יצא על דרך המלך, בריא ושלם בין אם זה היה בקיסרי או בלידה רגילה.

מה שכן הוא סיפר לי שלאימא יש עבר של הטרדה גופנית, חוותה כאב מאד גדול שאותו היא מחזיקה בגוף. יש בה פחד גדול, לא במודע, לפגוש שוב כאב דרך הצירים והלידה, ולכן היא נמנעת מללדת אם אפשר, ומנסה להחזיק כמה שיותר.

5. איך היא הגיבה כשהעברת לה את המידע?

מאד נזהרתי עם המילים שלי, אבל כשזה נאמר הייתה תחושה שהיא נשמה לרווחה. נראה שהיא כל כך רצתה לדבר על זה. היא ממש הודתה שזה עלה. זה היה ממש מרגש, הנה אני מדברת איתך ויש לי צמרמורת..

6. את זוכרת את הפעם שתקשרת עם תינוק?

כן זה היה אחרי הלידה שליוותי, בה לתינוקת היה קושי ביציאה וכשזה קרה היא יצאה עם האף כלפי מעלה ולא במצג המקובל של תינוקות. היה קושי בנשימה. עזרו לה לנשום.

הייתי שם בלידה וראיתי את הכול, תקשרתי לאחר מכן. היא הסבירה לי  מה קרה – סיפרה שניסתה כמה פעמים להיוולד ולא הצליחה. הפעם היא הרגישה בטחון, כי הייתי איתה שם, אבל לא עד הסוף. באיזה שהוא שלב כמו החליטה לצאת וזהו, בלי להתברג, פשוט לצאת, ככה זה גם היה נראה. מרוב שהייתה המומה היה לה קושי בנשימה.

7. מה המסר בכל זה?

אחד השיעורים שלה זה ללמוד את הספקטרום בין ‘כן’ ו'לא’. היום היא בת שנתיים והיא ילדה שאם היא לא תקבל את הבובה שלה, היא תבכה והבכי יתפתח לקוצר נשימה. צריך להראות לה אמצע. להציע משחק אחר אם צריך.

8. אז בעצם התינוק שמגיע לעולם, אפשר לזהות כבר את השיעורים שלו?

את מה שהוא מסכים מראש לעבור. את מה שבוער כרגע ואותו הוא מספר

9. אז מי אמר שאין הוראות הפעלה? נשמע הרבה יותר קל כשמבינים

זה בהחלט יכול לעזור להבין. למשל תקשרתי עם תינוקת של זוג הורים והיא אמרה שהיא מבקשת לדעת שאוהבים כמו שהיא. הסבירה שהיא תרצה לעשות את הדברים בדרך שלה, לבחור בגדים לגן, את האוכל שהיא דווקא רוצה, צריכה לבטא את הבחירה בדרך שלה. היא ממש ביקשה 'תנו לי לנסות, אני צריכה להיות במקום של דיאלוג’.

10. יש בקשות קולקטיביות? מכנה משותף שאת מזהה?

רוב הבקשות ממש פשוטות. הילדים מבקשים שקט. הם באים לעולם עם עומס, והמציאות שלנו כבר עמוסה. הם מבקשים מאד זמן לבד עם ההורים, שיהיה שקט. לפעמים מבקשים ספציפית ללכת לים, כי שם אפשר להשאיר אנרגיה ולקבל חדשות. היה ילד שביקש כלב, שעשה לו פלאים.. אבל אם מסתכלים על מכנה משותף זה בעיקר זה:

הילדים מבקשים דיאלוג ברמה מאד גבוהה

גמישות – עם גבולות! לפעמים אנחנו נתפסים לקטנות

זמן של שקט, זמן לבד עם אימא או אבא בלי אחים בלי רעש מסביב.

ורד שדה, מקבלת פנים של נשמות חדשות >

———

רוצים-רוצות להגיב? היכנסו כאן לפייסבוק  

    הכירו את הנשים של מאי >   חזרה לדף הבית >


© כל הזכויות שמורות לענת אור מגל

אל תפספסו שום מסע!
הרשמו לעדכונים