תפריט
לואיש סנטוש נציג המכרה באלג'וסטרל:
יש עדויות למכרה כאן בדיוק מהמאה הראשונה לספירה, מתקופת הרומאים. כבר אלפיים שנה שכורים כאן מינרלים. יש שאומרים שזה אחד המקומות הראשונים בעולם שמצאו בהם זהב. זה היה מכרה מרכזי של זהב.
היום כורים בעיקר נחושת ואבץ. תלוי בדרישות השוק.
את אומרת ששקט עכשיו, זה נכון. המכונות והמחשבים עושים את עיקר העבודה במכרה. הכל אוטומטי, הכורים רק מפנים למכונות את הדרך.
בעבר החיים פה היו מאד סוערים. את יכולה לדמיין, הבתים כמעט לא השתנו מאז שנות הארבעים. אולי רק התוספות של הבתים של השבדים משנות ה – 70. הבתים היפים ברחובות אלו מגורי צווארון לבן, המהנדסים ואנשי הפיננסים. היתר, הכורים, גרו במגורי עובדים. ויש גם מבנה של המשטרה, שהיה בו בית כלא, ומסבאה. החיבור המתבקש. היו שותים הרבה, ושובתים הרבה. ויש גם בית חולים, שעדין פעיל.
היום יש פחות תאונות מבעבר, עובדים בצורה יותר מאובטחת, יש רשתות עץ ובטון, ויש פחות סכנות. בעשר שנים האחרונות מתו שלושה אנשים, אחד בחודש שעבר. הפגיעה העיקרית היא מהסיליקה, האבק שגרם למחלת ריאות ובעיות נשימה. בעבר לא השתמשו במסכות. האמינו שבסנטה ברברה. בתוך המכרה יש פסל שלה, היא הקדושה שמגינה על הכורים בכל העולם. היו זורקים לה כסף ומאמינים שתגן עליהם מסערות, אבנים נופלות וסלעים. גם היום יש מי שמאמין בזה.
אמונות שונות היו חלק מהפולקלור של הכורים. הם יצרו אחוות גברים, מנהוד, דרך שירה. מפה נוצרו מקהלות הקורל, שירה ללא ליווי של כלי נגינה.עד היום המסורת הזו ממשיכה כאן באזור. למקהלות יש עמידה מסוימת, ולבוש שבעבר קראו לו חליפות הקופים, עם מדליה מנחושת שיש לה קשר למכרה. זו הייתה גאווה להיות חלק מזה.
רק בשנים האחרונות נשים החלו לעבוד במכרה. בעבר אסור היה לנשים להתקרב למכרות, האמינו שהן מביאות מזל רע. זה לא שיש הרבה, מתוך 1200 כורים, 5% הן נשים. אפילו אשתו של ראש המועצה עבדה שם. זו לא עבודה פשוטה, היא מצריכה משמרות ואי אפשר להמשיך בה בלי סוף. בערך בגיל חמישים עוזבים ואז מתקשים למצוא משהו חדש לעשות בשנים שנותרו. מבחינה סטטיסטית כורים חיים פחות מאדם ממוצע.
