התחלתי לעבוד בגיל 9 כי היה צריך, למדתי עם השנים להנות מזה. זה כל מה שהיה לי. לא הלכתי לבית ספר, עבדתי בשדה עם אמא שלי, בעגבניות, בזיתים, וכשלא הייתה עבודה בשדה, ניקיתי רחובות.
אף פעם לא נסעתי מהכפר. זה כל מה שאני מכירה. בעצם פעם אחת הבן שלי לקח אותי לליסבון, לרופא עיניים. נסענו לבדיקה וחזרנו.
היום אני בת 74 ואני שמחה שיש לי בית משלי, בעל טוב, שני ילדים ושני נכדים, זה חשוב. וגם חברה טובה כמו דונה שיקה. היא עוזרת לי להבין מה כתוב במרשם מבית המרקחת, שאני לא אקח בטעות יותר מידי כדורים, ואז את יודעת מה יהיה… (צוחקת).