
יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1
יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1 כך נפגשנו: מוקדם בבוקר אני מוצאת את עצמי בסלון שבזי בירושלים. השמש שזורחת מתעתעת, וקר, קר מאד. אני יושבת
פרויקטים נוכחיים

יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1 כך נפגשנו: מוקדם בבוקר אני מוצאת את עצמי בסלון שבזי בירושלים. השמש שזורחת מתעתעת, וקר, קר מאד. אני יושבת

יום 277, אוסי. בין העיר לכפר כך נפגשנו: התחלנו את השיחה כשאוסי היתה במכונית מתל אביב, בדרך לכפר סיקרין שליד. “אויש את לא מאמינה, יש

כך נפגשנו: כשהתחלתי את השיחה עם מיטל, עורכת דין במקצועה, היא אמרה שהיא מאד עסוקה, שהיא תמיד עסוקה. צחקתי, אמרתי לה שעוד מעט היא תתחיל

כך נפגשנו: מהרגע שהתחיל הפרויקט פחדתי שמישהי תעלה את הנושא הזה, והנה זה קרה עכשיו. למרות הדרמטיות, צחקתי כל הדרך כשהבנתי שייקח לי זמן עד

כך נפגשנו: יש נשים שאני ‘דגה’ במרחבי הרשת, ככה גם עם הדר. נתקלתי במשהו שכתבה, שבתחושה אני זוכרת שמאד אהבתי, והשם נרשם. בכלל יש לי

כך נפגשנו: אמנם הראיון היה קצר, אמנם יש ניחוח התרסה, אבל אני לגמרי מבינה על מה יהודית מדברת, שהיא אומרת ‘חופש’, כשהיא לא מוכנה להיות

כך נפגשנו: אנחנו יכולים לחיות בחוסר צדק, להעלים עין מהעוולות שיש פה, עד שיום אחד הדברים נוגעים לנו, ואז הרצון לצעוק את העיוות, לשנות, פורץ

כך נפגשנו: לפני כיפור, שראיינתי את היא הזכירה את איה חברתה בקליפורניה, שלומדת ומלמדת ‘תקשורת לא אלימה’. בדרך כלל המושגים האלו עטופים במין אידיאולוגיה גבוהה

כך נפגשנו: את הפתיח לראיון אני מחליטה להקדיש דווקא לסוף השיחה, שמבחינתי זה העניין שמסובב הכל – יש לילדים מין משחק שאם לוחצים על כפתור, קופצת

כך נפגשנו: יש לי חולשה לשליחויות. כבר דברנו על זה פה. המילה ‘שליחות’ מהלכת עליי קסם. לחיות בין זרים, שפה שונה מתנגנת באוזניים, סופרמרקט מלא ב'תוצרת

כך נפגשנו: הרושם הכי חזק שלי מורדה, הוא הרב-גוניות שעוטפת אותה. אם הייתי ארכיאולוגית של בני אדם, וודאי לא הייתי מפסיקה לגלות בה עוד שכבות.

כך נפגשנו: , אמרה לי כשנפגשנו, שכל אישה שהיא פוגשת בחיים, והיא נכנסת לה ללב, היא מצרפת אותה למחרוזת הפנינים על צווארה. מאד אהבתי את

כך נפגשנו: התקשרתי לענבל רגע אחרי שהעליתי את הראיון שרי. “מאיפה את מכירה את שרי?” היא שואלת “אנחנו חברות ותיקות, הבן שלה היה בגן של

כך נפגשנו: חלק מהבגרות שלנו כאנשים, זה להקשיב לעצמנו, ולשחרר את הקולות הפנימיים של הקהל שגר אצלנו בראש. זה לא פשוט. יש מי שיגיד שזו

יום 264, שרה. הסיפור שאינו נגמר כך נפגשנו: כנראה שהנושא של השבוע הזה הוא משפחה, אחרת אי אפשר להבין את רצף הראיונות בנושא, ורק התחלנו..

כך נפגשנו: בקצה אחד של העולם, קצה משובח יש לומר – ניו יורק, יושבת בחורה, אנדראה, ובאופן מקרי מוצאת עצמה נסחפת אחר פרויקט – לצלם

כך נפגשנו: לליאורה הגעתי . הוא סיפר לי שליאורה היא ממשפחת סמסונוב המפורסמת שהקימה את חדרה, ושאביה בתחילת דרכו בארץ, שירת כשוטר בריטי בכרכור. אנחנו

כך נפגשנו: ממש רציתי לדבר עם עדי על זה שהיא מהנדסת חשמל. תכננתי ‘שתכף נגיע לזה..’, אבל זה לא קרה. נסחפנו לתוך שיחה מלאת הזדהות