בית

יום 363, אסתי. מה הזמן מסמן לי? כך נפגשנו: הראיונות פה קצרים ונוגעים רק ברגע אחד. לכן כשיש ראיונות שמדברים על תקופת חיים של האישה,

יום 362, חנה. בלי לקטוף איזה פרח בטימבקטו כך נפגשנו: יש ליוני רכטר שיר חדש עכשיו, על זה שנודד בכל העולם ומולו ‘דוד אפרים, שלא

יום 360, איולי. אדם אכן צובר זיכרונות כך נפגשנו: הייתי אדם מאד סנטימנטלי. אם נתתם לי פתק באמצע השיעור בכיתה ד’, סיכוי סביר שיכלתם למצוא אותו

יום 357, ענת. ‘אמא, תעצרי את הרכבת’ כך נפגשנו: את ענת אני מכירה מהגן של הבת שלי. אני אמא מאד קונקרטית, אוספת את הילדים והולכת,

כך נפגשנו: אני ואוריאן בשיחה לילית, אני אחרי היין, היא עם התה, שתי זרות והלב נפתח. היא מספרת, אני פותחת, והשיחה לא רוצה להסתיים. הייתה

יום 344, לאה. לחפש שורשים בצל הזיכרונות כך נפגשנו: לאה סיפרה לי על טיול שורשים שעשתה. נסעה אל העיר אותה עזבה בגיל 13, אושדה בצפון

יום 340, נטע. אוהבת להיות בבית כך נפגשנו: האמת שבא לי לספר על ה'כך נפגשנו’ של נטע שמשדכת לי לא מעט נשים בפרויקט. נטע ונויה

יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1 כך נפגשנו: מוקדם בבוקר אני מוצאת את עצמי בסלון שבזי בירושלים. השמש שזורחת מתעתעת, וקר, קר מאד. אני יושבת

כך נפגשנו: בגישוש ראשוני אחר הנקודה ממנה נצא לראיון, הייתה ביני ולבין תמי הסכמה שמה שלומדים מהסיפור, יותר חשוב מהסיפור עצמו. זה בדיוק מה שיש

כך נפגשנו: לענת הגעתי דרך האתר שלה. הצילומים שלה יצרו לי אטמוספרה אחרת, הביאו אויר ממקום אחר. חשבתי שאני חייבת להכיר אותה. באותו זמן, במקום

נפגשנו כך: נעה, הבת של אילנה אמרה לי שאני חייבת לדבר עם אמא שלה “היא פנסיונרית של המשטרה ויש לה הרבה סיפורים מעניינים”. התחלתי לדבר