שיחה- מוויליה ובתה קסנדרה

מוויליה בת 60 מגיעה מכפר שנמצא על חוף האוקיינוס. משם היא מביאה את המתכון הסודי שלה לעוגת הוורדים ובאופן מיוחד מוכנה לגלות לנו אותו. האופה שנתן לה את המתכון, ביקש ממנה לא לגלות אותי לאף אחד.

הגעתי לכפר באוקיינוס בעקבות בעלי. בכפר הזה אף אחד לא מגלה מתכונים, היא אומרת. גם אם יתנו לך מרשם, תהיי בטוחה שחסרים בו כמה רכיבים. אני אספר, כי העוגה הזו היא עוגה מיוחדת, עם הרבה חמאה ושקדים, אבל הסוד האמיתי הוא הבצק. הכי חשוב זה הבצק. צריך אליו המון סבלנות. צריך ללוש אותו לפחות חצי שעה, לפחות.

מאז שחלתה, כבר קשה לה ללוש. לכן הביאה איתה את קסנדרה, הבת שלה בת ה 22. בחורה גבוהה מאד, שקטה מאד, גדולה מאד, עם ידיים עבות מאד ועיניים רכות רכות. קסנדרה לשה את בצק בריכוז רב, ומקפידה למלא אחרי ההנחיות הקפדניות של אמה שנאמרות בקול רם מידיי.

מוויליה מסתכלת עליה  מתוך זוג עיניים קטנות ששקועות בפנים, ומספרת איך עבדה בלי סוף, בעיקר עם חזירים. הגברים היו מביאים אותם מהצייד, והיא ידעה לפרק אותם ולעשות מהם נקניקיות. היום היא רק אופה עוגות ומכינה סלים רקומים.