נשים 365*

יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.

על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"

לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.

בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.

בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.