מרץ 2011 – יום 1 – רונית. התחלה
מיילדת כבר יותר מ 25 שנה. מיילדת בלידות בית 24 שנה. ספרי על ההתחלה שלך כשאני חושבת על זה היום, ההתחלה הייתה די הזויה. אני בגיל
תפריט
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
מיילדת כבר יותר מ 25 שנה. מיילדת בלידות בית 24 שנה. ספרי על ההתחלה שלך כשאני חושבת על זה היום, ההתחלה הייתה די הזויה. אני בגיל
ד"ר אורלי מיכאלי היא מתמחה ברפואת ילדים ברמב"ם“ נפגשנו כך: בהצגת ילדים במתנ"ס, היינו כמה הורים שחיכנו לילדים ב'קפה’ המאולתר שבחוץ, מנסים לנצל את הזמן להשלים
יום 65, אבתסאם. הבשורה על פי אבתסאם כך נפגשנו: סיימתי את הראיון עם אבתסאם ואמרתי לעצמי ‘וואו איזו אישה’. לא רציתי שהיא תסיים לדבר, כמה
כך נפגשנו: מבלי להסגיר יותר מידי פרטים אתאר את שיחת הטלפון שקיבלתי לאחרונה, בזמן שנהגתי: “את זוכרת שאמרתי לך שמשהו לא נראה בסדר איתו, שהוא מדבר
כך נפגשנו: את מיכל אני מכירה כבר הרבה שנים. כל שיחה, כל מפגש, כל התקלות אקראית מלווה תמיד – אבל תמיד – בהמון צחוק, ושמחה, חיוביות
(*=הכל טוב, בפורטוגזית) כך נפגשנו: רגע לפני שעידית נסעה להודו היא אמרה “לכי להילאה לטיפול פנים!”. ההמלצות של עידית כל-כך מדויקות, שאני מייד מבצעת, בלי שאלות.
כך נפגשנו: בגישוש ראשוני אחר הנקודה ממנה נצא לראיון, הייתה ביני ולבין תמי הסכמה שמה שלומדים מהסיפור, יותר חשוב מהסיפור עצמו. זה בדיוק מה שיש כאן
כך נפגשנו: נכון שיכולתי לשאול את יסמין קודם כל על הצבע שלה בשיער, אבל העדפתי לא להסתכל בקנקן. דברנו על נושא רציני, על לחץ. לפחות ככה
כך נפגשנו: בתחילת השיחה דברנו על היכולת לתאר במילים, את מה שאתה יודע לראות, שלא תמיד אפשר לבטא את התחושה באותו דיוק. נו טוב, אני מדברת
כך נפגשנו: מה הייתם מבקשים אם הייתה לכם היום יום הולדת 93? פולה חוגגת בדיוק היום 93 וכמתנה היא ביקשה מהבת שלה שתיקח אותה לביקור במוזיאון הבריגדות. בעלה
כך נפגשנו: בהתחלה חשבתי שאני אדבר עם איילת על זה שהיא שייטת. זאת אומרת, על זה באמת דיברנו כל השיחה, אבל מייד התברר שאיילת היא רב
כך נפגשנו: זה הראיון שלא רציתי לקיים. קבלתי מחברה את מספר הטלפון של לילך כבר בתחילת הפרויקט, ונמנעתי להתקשר. בהמשך שהתפרסמה הכתבה הגדולה ב – ‘7
פרויקט ‘נשים 365’ יצא לדרך מתוך סקרנות להכיר עוד רגעים בעולמן של נשים מיום האישה 2011, ולמשך 365 יום, העלתי בכל יום תיעוד של מפגש
וידאו קצר לסיכום קצר של הפיקניק, חגיגה לסיום שנה לפרויקט פיקניק נשים 365 1 קטעי וידאו פיקניק 'נשים 365' – קליפ סיכום קצר 7:35
צילום: גילי אלון תודו שהגיע הזמן לפוסט של ‘אחרי’.. אני יודעת שבעידן הסיפוקים המיידים שלנו, זה משהו שהיה אמור להיכתב אולי קצת קודם, אבל לא
כל הפרטים בפנים, וכאן כמה לינקים שימושיים: ההשתתפות *בהרשמה מראש*, כאן זה (מוזמנות להציע פה אם יש לכן מקום פנוי ברכב, או אם אתן מחפשות
ביום שלישי התקיים הראיון ה – 365, שם הדגש היה על מי שאני. היום אני מביאה את חלק ב’ של הראיון, שעוסק בשאלות על הפרויקט
בקצרה: היום, לראשונה מזה שנה, לא יתפרסם כאן ראיון. היה נראה לי מעניין לשתף אתכם בתחושות של מאחורי הקלעים של להיות המרואיינת, בעיקר שהמפגש עם