יום 183, רונית. שתינו ביחד
כך נפגשנו: אקסיומה מוכחת: לזוגיות, שותפות, חברות, תמיד מגיעים שונים. במקום של חיבור אמיתי יש דבק שמאפשר להתגבר על מכשולים, תפיסות עולם שונות, צורות
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
כך נפגשנו: אקסיומה מוכחת: לזוגיות, שותפות, חברות, תמיד מגיעים שונים. במקום של חיבור אמיתי יש דבק שמאפשר להתגבר על מכשולים, תפיסות עולם שונות, צורות
כך נפגשנו: היום זה חצי יום חגיגי בשבילי, אמצע הפרויקט, בדיוק. אין ספק שאחד השיעורים המרכזיים עבורי בתהליך הזה הוא .. ההתמדה! העמידה במחויבות. לראיון
יום 181, ענת חנה. איך עושה אמא? כך נפגשנו: את ענת חנה פגשתי בפלמנקו, בקבוצה של ו ראיתי בתנועות שלה משהו מאד בוטח, מלא בטחון,
כך נפגשנו: היום ההפגנה הגדולה – צעדת המיליון והראיון היום הוא עם אתי, מנהיגת מאהל ‘אין ברירה’ בירושלים. הסיפור של אתי חשוב, כי הוא מהווה
כך נפגשנו: בגישוש ראשוני אחר הנקודה ממנה נצא לראיון, הייתה ביני ולבין תמי הסכמה שמה שלומדים מהסיפור, יותר חשוב מהסיפור עצמו. זה בדיוק מה שיש
כך נפגשנו: איך להתחיל? מה לספר? אני יכולה לנסות ככה: “אתם לא מאמינים מי יש היום, ציפי! האישה שהתחילה את המהפכה, עוד לפני דפני ליף!”
כך נפגשנו: עוד רגע החופש נגמר. אתמול קמתי מוקדם, הלכתי עם הבנות לזריחה בים. היו שמים מעוננים, מים נעימים, מושלם! הרגשתי בחצי הדרך לגן
כך נפגשנו: את דנה פגשתי באחת ההרצאות שהעברתי. “אני מנסה לחשוב איך לתקשר הופעה בקרקוב”, היא זורקת לי שאלה. קרקוב? לא זוכרת שמישהו אמר את
כך נפגשנו: מרים זו המיילדת השנייה שאני מראיינת בפרויקט. , מיילדת בית, הייתה המרואיינת הראשונה. אז, בנקודת ההתחלה, הרגשתי שאני בעצמי צריכה ליילד את הפרויקט
זו את אמא של קטי? עבר הרבה זמן מאז צולם הסרט של רחלי שוורץ, שסיפר על קטי, בתך, אבל אני לא יכולתי שלא להתמגנט
המותשת זו אמא אוגוסט טובה, שדאגה לגוזליה ולקחה אותם לסרטים, לפעילויות, אטרקציות וגם נשארה איתם במזגן. שבוע שלם. מה קרה, שישתעממו קצת, חשבה לעצמה,
כך נפגשנו: בפעם ראשונה נפגשנו אצל , ואז הבנתי שהשיחה עם נויה מצריכה סוג של ריכוז. בזמן שהיא מדברת, היא מתארת תמונה, מציירת פרטי פרטים
כך נפגשנו: והימים ימי סוף הקיץ, הכוחות מדולדלים וחוסר התזוזה שדבק בי, מביא אותי למאמץ מינימאלי שמסתכם בהנעת האצבעות ממקום מושבי – ללחוץ על השלט,
כך נפגשנו: אני וליאורה מדברות בתחילת השבוע, ביום סוער במיוחד בדרום, אזעקות מהבוקר וליאורה, שכבר גרה 30 שנה בכפר עזה, לא ממש מתרגשת. ‘זה אמנם
כך נפגשנו: חוזרים למקסיקו, והיום שולמית עם סיפור על הלימון שהפך ללימונדה, מרענן, מתאים לאמצע אוגוסט. שולמית חשבה שהיא רק באה לביקור בארץ, ורק רצתה
כך נפגשנו: הרבה פעמים כשאנחנו פוגשים אנשים עם דעות קיצוניות, שונות מאיתנו, צורת חיים אחרת, אנחנו ממהרים לסמן אותם ולהפריד מאחורי הגדר, כאילו אם רק
כך נפגשנו: אני אמנם לא מערכת של עיתון יומי, אבל זה בלתי אפשרי להתנתק ממה שהולך בדרום. בחיים שלי קצת יותר צפונה, אני לא מרגישה
כך נפגשנו: ממשיכים באווירה הדרום אמריקאית, היום מקסיקו, (וכנראה גם מחר). בשיחה עם אלי תוכלו לשמוע הד מהדברים שנאמרו אתמול, ע"י הילאה. שוב האופטימיות מנצחת,