
יום 129, מירי. מעגלים
כך נפגשנו: אני תופסת את מירי ברגע טוב. בדיוק אתמול אישרו את כהונתה כדירקטורית בחברה הכלכלית של בית שמש, רגע לפני השיחה היא נרשמה ללימודי
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
כך נפגשנו: אני תופסת את מירי ברגע טוב. בדיוק אתמול אישרו את כהונתה כדירקטורית בחברה הכלכלית של בית שמש, רגע לפני השיחה היא נרשמה ללימודי
כך נפגשנו: כמעט בכל נסיעה לירושלים כבר יש לנו תחנה קבועה. עוצרים באוהל המחאה, הילדים לוקחים סרט, מציצים פנימה. אני עומדת ליד, לא ממש מעזה
כך נפגשנו: 2 דברים יוצאי דופן בראיון הזה – שהפתיח ממש קצר והראיון ממש ארוך. דנה במילים של שרית: “מצד אחד יועצת ארגונית לחברות הכי גדולות
כך נפגשנו: אבישי הבן של שרה פנה אליי אחרי הראיון שלי בטלוויזיה. ‘דברי איתה היא אישה מאד חזקה’, הוא אמר והוסיף עוד מילים רבות של הערכה.
כך נפגשנו: מאז שנסגרה תקופה ה- MTV בחיי, לא ממש יצא לי להיות מחוברת לסצנת פופ העכשווית. אני רק אורחת מהצד. עוקבת אחרי תופעות כמו ליידי גאגא מסצנה
כך נפגשנו: נראה שהיום אנחנו חיים בשפע רוחני. אם בעבר, גם בתרבויות קדומות, היו מגיעים להארה, לאמת בדרך אחת, היום נראה שי אין סוף דרכים. כמו
כך נפגשנו: לענת הגעתי דרך האתר שלה. הצילומים שלה יצרו לי אטמוספרה אחרת, הביאו אויר ממקום אחר. חשבתי שאני חייבת להכיר אותה. באותו זמן, במקום
כך נפגשנו: יומן אישי זה מרחב מוגן, החבר הסודי. בדרך כלל מי שכותב יומן שם בפתיח אזהרות מרחיקות לכת, לפעמים גם איומים, על מי שיעז
כך נפגשנו: נפתח בוידוי – כשרויטל אמרה לי שהיא יועצת מס, שיש לה משרד ועובדות, קצת נלחצתי. נזכרתי בעבודה הראשונה שלי, אז עסקתי בלראיין חשבי
כך נפגשנו: הגעתי לשיחה עם סיוון אחרי הרהורים בנושא – קנאה. לא סתם קנאה, אלא קנאת נשים, דרך מקרה ספציפי שפגשתי בו והעיר אצלי את
כך נפגשנו: יש נושאים ששטיפת מוח תקשורתית בעניין, עלולה להפיל אותנו בפח ולגרום לנו לייצר פנטזיות מהסוג הלא נכון. סקס זה אחד מהם. כל מיני
כך נפגשנו: התחלנו את השיחה בזה שחשפתי בפני אושרת, את מה שכמעט אף אחד לא יודע, שבעצם גם לי קוראים אושרת. אני לא מאמינה שאני
כך נפגשנו: יש לי חיבה מיוחדת לרגעי ה'כמעט’. רגעים שבהם אתה מהסס אם לעשות משהו, מתלבט בין שתי בחירות שבאחת אתה צריך להעז ובשנייה לוותר.
כך נפגשנו: סטפני עמדה לידי באיזו פינה שעוד נותרה פנויה בשדה התעופה. אמצע הלילה, הכל עמוס המוני אנשים. הטיסות בדיליי מטורף. ‘הטיסה שלי באיחור של 3
יום של מפגשים חטופים עם נשים שונות, סמול טוק קצר, משפטים עיניינים. ככה גם עם קיקי, בסופר. הילדים רצו ללטף את זיזל והיא נענתה
אני והקטנה הולכות לסגור את הים. אנחנו מתקדמות לחוף, היא מדדה כמו פינגווין ומפזרת חיוכים לכל מי שבטעות מצליב מבט. החוף כמעט ריק ושתינו
חיבתנו לדרכים צדדיות, הביאה אותנו לרדת מהאוטוסטרדה היחידה שיש באי. ניסע, אמרנו, נראה מה נפגוש בדרך. מטפסים מקו החוף לתוך ההרים, אורנים מכל עבר, ירוק
׳בואו ילדים, הנה השלט לבית כנסת היהודי׳ אנחנו נכנסים לסמטה צרה, באחד הרחובות בעיר העתיקה. סמוך לדלתות הבתים עציצים מלאים צמחי נוי, ורדים ונענע, הנה