
יום 201, רוני. עומדת בפתח
כך נפגשנו: את רוני פגשתי כשהגעתי לראיין את אמא שלה, נויה. בכניסה לבית ניצבה מזוודת טרולי חצי פתוחה. “את נוסעת או חוזרת?” שאלתי, “גם וגם,
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
כך נפגשנו: את רוני פגשתי כשהגעתי לראיין את אמא שלה, נויה. בכניסה לבית ניצבה מזוודת טרולי חצי פתוחה. “את נוסעת או חוזרת?” שאלתי, “גם וגם,
הקדמה מאתמול: עוד רגע חצות. הבטחתי לעצמי שהראיון של מחר יהיה מוכן בזמן, והנה עוד רגע חצות, ועוד אין לי מילים. עדין לא יודעת מה
כך נפגשנו: סבא אכסי, סבא של מעין, היה מראשוני אנשי הפלמ"ח, ונהרג בפיצוץ בליל הגשרים, כשהוא מותיר את סבתא רינה (שראיינתי פה), בהריון ועם ילד
כך נפגשנו: בזמן האחרון אני פוגשת הרבה אנשים שמתנדבים. אני מסתכלת עליהם, איך שהם מנהלים את החיים מפעילות אחת לשנייה, טובעים בעשייה ומלאים נחת. הייתי
כך נפגשנו: אמש, קצת לפני חצות, מצאתי את עצמי שוב תקועה בפקק בכביש החוף בגלל עבודות בכביש. רגע לפני שאני צוללת לייאוש.. אני קולטת שיחה
כך נפגשנו: יסמין אספה אותי מהרכבת, שתינו נוסעות בדרך לכפר ערבי בגליל. באחד הסיבובים, היא בלמה לפתע, כשראתה אישה חוצה את הכביש מבלי להסתכל. ‘הנה
כך נפגשנו: גם דלית לא שאלה איך הגעתי אליה, אז זו באמת הזדמנות טובה לספר. אחר-צהריים רגיל באתי לאסוף את הבן שלי מחבר. רגע לפני שנכנסתי
יום 194, גאיה. מיני או לא מיני, זאת באמת השאלה כך נפגשנו: אם הכל התקיים כמתוכנן כ – 1000 איש אמורים היו לפשוט בגדיהם עם
כך נפגשנו: החוויה של השיחה עם שירה הייתה לא פשוטה. היינו צריכות איזו מחנכת שתזכיר לנו כל הזמן, על מה דברנו רגע לפני. קפצנו בלי
ישבנו שם שלשתנו, מסתכלות עליך בתוך כל העשן והאורות, עוקבות אחר כל תזוזה שלך. ממילא לא יכולנו לדבר יותר מידי, הבלוז שהלהקה ניגנה מולנו היה
כך נפגשנו: אתמול היה רגע של קרייסיס במערכת. ממש ככה. הלפ-טופ הדי חדש שלי, עשה סימנים מוקדמים במשך שבוע של התפגרות, אך העדפתי להתעלם מהם
כך נפגשנו: אתמול בעבודה יצא שהייתי עסוקה לא מעט בשיחות על הגיל, על אמצע החיים, על השינויים שמגיעים. לא ברור מאיפה זה הגיע, אולי כהכנה
כך נפגשנו: את מיכל הכרתי בלימודים. אני זוכרת הפסקה אחת בה התגלו לי 2 דברים שהדהימו אותי: 1. מיכל נולדה בדיוק באותה שנה, חודש ויום
כך נפגשנו: פעם ההמלצה הייתה ‘צריך חבר אחד רופא’ אני אומרת שיותר פרקטי זה 'חברה אחת יועצת זוגית’. אמנם את ורדה אני לא מכירה לפני
*(=חטא היוהרה) כך נפגשנו: ממש בתחילת הפרויקט הרצאתי מול קבוצה שסיגל הייתה בניהם. יצאתי משם עם רושם חזק ממנה, שלא ידעתי להסביר. משהו בנעימות, בקול השקט,
כך נפגשנו: לפני שנתיים מצאתי באינטרנט איור מקסים, של הרצל נשען על המרפסת ומחזיק בידו עיתון כלכלה. האיור התאים לי בול למצגת שהייתי צריכה להעביר
כך נפגשנו: הראיון עם סיגל עשה לי פלאשבאק לתמונה מאד אהובה בזכרוני. כמה שנים אחורה, חורף, מרכז הכרמל בחיפה. במקום שכבר נסגר, ישבו יחד איתי
כך נפגשנו: התחלתי את הראיון עם אילנית, והכל היה נשמע מאד נורמלי. ממש ‘ההמנון לנורמליות’. אילנית בחורה שקולה, נעימה, ואפילו עכשיו שבוע אחרי שנישאה, תקופה