
יום 165, הילאה. החיים טודו ביין*!
(*=הכל טוב, בפורטוגזית) כך נפגשנו: רגע לפני שעידית נסעה להודו היא אמרה “לכי להילאה לטיפול פנים!”. ההמלצות של עידית כל-כך מדויקות, שאני מייד מבצעת, בלי
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
(*=הכל טוב, בפורטוגזית) כך נפגשנו: רגע לפני שעידית נסעה להודו היא אמרה “לכי להילאה לטיפול פנים!”. ההמלצות של עידית כל-כך מדויקות, שאני מייד מבצעת, בלי
כך נפגשנו: דרך הפרויקט יוצא לי להיחשף ליצירה של נשים חרדיות, יש בזה משהו שונה מבחינתי ומאד מסקרן. מעבר לזה שיש אפשרות להציץ דרך חור
כך נפגשנו: פגשתי את שרלוט בגן ילדים בו היא עובדת כגננת, במעמקי התחנה המרכזית. חיכיתי לה עד שתתפנה ובינתיים בחנתי את התמונות על הקירות שמסביב.
כך נפגשנו: ראשון בבוקר אני ובת ה – 6 יושבות יחד.‘אמא אני רוצה בעל חיים! אולי חתול?’ אוי לא, אני חושבת לעצמי, איך היא לא
כך נפגשנו: אם מנתקים רגע את עניין הזוגיות מיום האהבה וחושבים עליו כקונספט, אפשר להקדיש להרבה דברים יום שלם של אהבה לא? למשל, לארץ הזאת.
כך נפגשנו: יש מילים שלוקח זמן לשחרר את המשקל שהן מביאות. גירושין זו אחת מהן. אף פעם לא אהבתי את הצליל של המילה הזאת. מעבר
כך נפגשנו: תמיד מפתיע אותי לשמוע על עסקים מקוריים, שנולדים כמענה לצורך שאפילו לא חושבים שיש לו פתרון ‘מסודר’. כמו למשל במקרה של טל, שהבינה
כך נפגשנו: הרבה זמן שלא פגשתי את טל, אבל את יצירות שלה אני רואה סביבי כל הזמן. אולי גם אתם פגשתם את הפיות שלה (+
כך נפגשנו: הראיון עם , הביא אותי למחשבות על אהבה לחיות מול אהבה לבני אדם. עד כמה בקלות רבה יותר במפגש מול חיות המחסומים נעלמים,
כך נפגשנו: אני תופסת את שירה בשעה די מאוחרת. אני תכף הולכת לישון. שירה רק מתחילה את הלילה. עוד שעה היא יוצאת לעבודה – לתקלט.
כך נפגשנו: היום תשעה באב, יום שיש בו משהו שקט יותר, אנרגטית. יום שמחדד את המסר של ‘ואהבת לרעך כמוך’. מתאים לנו, לרוח התקופה, וזה
כך נפגשנו: מהראיונות של אורית וקארו, ששתיהן עוסקות בקרקס, במקרה הגיעו יום אחרי יום. עם זאת בעוד שאורית, שעוסקת בקרקס בינלאומי, מבקשת להגביר דיאלוג בין
כך נפגשנו: בבוקר שאחרי הפגנה כזו עצמתית כמו שהייתה אתמול, הדבר היחידי שאני רוצה לדבר עליו הוא על החיבור הנדיר של השסעים, על האחדות. ה'וייב’
כך נפגשנו: כבר כתבתי ו שמחאה הזאת כבר עושה טוב, ומביאה לחיבור בין אנשים, הנה למשל אני והילה. אנחנו מכירות הרבה זמן, אבל חוץ ממחמאה
כך נפגשנו: אפשר לחשוב שזה די בנאלי, לתת כותרת ‘ילדת פרחים’ למישהי שיוצרת פרחים, אבל במקרה של רומי זה מדויק. את הפרחים רומי יוצרת ממחזור
כך נפגשנו: סינמה סיטי בצהרי היום, אני יושבת בפאסט פוד, מחכה שהאמצעית תגמור לבזבז את השקלים על המכונות רעש האלה. בשולחן לידי ישבה קוקי. גם
כך נפגשנו: אנחנו כבר מרוויחים משהו גדול, משהו ענק מהמהפכה הזאת. הכל מתערבב, צבעים, אמונות, אידיאולוגיות, אנשים יוצאים מהחורים כאילו רק חיכו לשבת שוב יחד
זהו נרגעתי. אין יותר הפגנות ומחאה. לפחות היום. נתאוורר קצת, אבל שלא תחשבו שהפיתוי להמשיך לעסוק בזה לא קיים. קחו למשל את מיליה. אני הולכת