יום 219, רותי. בוקר של חג לאומי
כך נפגשנו: הבוקר החגיגי הזה התחיל אצלי בהתרגשות גדולה מהבשורה הגדולה מאתמול: ג ל ע ד ש ל י ט ח ו ז ר ה
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
כך נפגשנו: הבוקר החגיגי הזה התחיל אצלי בהתרגשות גדולה מהבשורה הגדולה מאתמול: ג ל ע ד ש ל י ט ח ו ז ר ה
כך נפגשנו: שיחה קצרה, מילים כנות. מעבר מהיר על החלטות כבדות. הצצה פנימה אל המחשבות שמלוות. בדרך פוגשת אישה שכל משפט מתנגן בחיוך. לא יודעת איך
כך נפגשנו: הראיון מלא במטעני צד, נושאים שמוציאים מכולנו את הזיקוקים האידיאולוגים, בעיקר עכשיו בתוך כל המצב החברתי הרגיש (הנצחי) שיש לנו במדינה. מסוג השיחות
כך נפגשנו: אחרי הריחוף הרוחני של כיפור, חיפשתי קרקע יציבה להיאחז בה. משהו שיכניס יותר חמצן למחשבות פילוסופיות (בעקבות כתבה מעניינת, דרק פארפיט' במוסף ‘הארץ’) לניגוני תפילה
כך נפגשנו: את ההקדמה של פאני, הכנסתי לתוך הראיון עם שפרסמתי הבוקר. כתבתי שם שמרוב שהייתי עסוקה בהבדל בתשובות של שתיהן, כמעט ולא שמתי לב לדמיון.
כך נפגשנו: כיוון שמחר כיפור, אציג היום שתי נשים, אניצ'ה ופאני. שתיהן אמניות, נשות רוח, מלאות מהות. נשים יפות בערך בנות אותו גיל ואפילו גרו
כך נפגשנו: ממש לפני שדברתי עם שירי פגשתי את מיכל, בענייני עבודה. דברנו על זה שנשים ‘שוכחות’ לעצור בחיים ולשאול מה הן באמת רוצות. הרבה
כך נפגשנו: אם מטפסים רגע לראש ההר ובוחנים את ההתנהגות החברתית שלנו, כמו קירבה, חברות, ריחוק, אפשר לראות שבעצם אנחנו לוקחים חלק במין משחק, שהכללים
כך נפגשנו: אתמול הגעתי למסקנה שהדבר היחידי שיכול להתחיל עכשיו זו רק השנה החדשה. כל דבר אחר, נגזר עליו שיתחיל אחרי החגים. זה עניין פיזקאלי.
כך נפגשנו: אחרי 4 ימים של חג + שבת = חופשה משפחתית אינטנסיבית, דיברתי עם הדס על חינוך. הבחירה בהדס כמרואיינת הייתה אקראית לחלוטין, אך הגיעה
כך נפגשנו: אחת הכתובת המעניינות שקראתי בחג, היא על נכדתו של שלום עליכם, שכבר בת 100. לא רק מעניין הגיל המופלג התמוגגתי, אלא מהרוח הצעירה,
כך נפגשנו: טל יצאה הרגע מהבית שלי. אני מרגישה מוארת, במובן הכי שמש וארצי שיש, שמח לי בלב. הרגשתי את הניצוץ הזה אצלה כשנפגשנו אי
כך נפגשנו: טל יצאה הרגע מהבית שלי. אני מרגישה מוארת, במובן הכי שמש וארצי שיש, שמח לי בלב. הרגשתי את הניצוץ הזה אצלה כשנפגשנו אי
כך נפגשנו: המפגש על אילי הגיע בדיוק ביום בו קראתי סטטוס של ריקי כהן על כתיבה: “כתיבה למגירה? האם יש עדיין דבר כזה? לכונן, לענן,
כך נפגשנו: למעריצים יש בקשות מוזרות מהכוכבים שלהם, לרוב איכשהו הם מסתכמים ברצון לילד. אני הרבה יותר צנועה. ביקשתי מהילה, הכוכבת הקולניארית שלי, שתעשה לי
כך נפגשנו: לא ראיתי את נאומי ביבי ואבו מאזן. מודה. היסטורי היסטורי אבל זה היה נראה לי משעמם, קצת כמו הסרט של שלשום. גם ככה
כך נפגשנו: אם אתם הורים צעירים אתם בטח לומדים בעצמכם עכשיו מהו חינוך. וודאי הפנמתם את העקרון החשוב ביותר – כדי להיות מחנך טוב, אתה
כך נפגשנו: נפגשנו בבוקר בו הפקדנו את הילדים שלנו ביומולדת של ה'צלע השלישית’. חברות כל כך יפה יש בין שלושתם כמה שנים, והשנה נפוצו כל