
יום 292, רותם. חתול שחור, חתול לבן.
כך נפגשנו: אנחנו מתחילות את השיחה כשרותם מתנשפת ממאמץ. “בדיוק העליתי את החתולים שלי מהאוטו”, היא מסבירה “הם היו יומיים אצל ההורים שלי, והם לא
יום האישה שנת 2011 אני מתחילה פרויקט ראיונות. בתוכנית לראיין 365 נשים, ולהעלות לבלוג מידי יום במשך שנה שלמה. אלו ימים שהמדיה החברתית רק החלה, היו מעט בלוגים, וכאמא צעירה הרגשתי שחסר לי ידע אמיתי, כזה שאין בעיתונים, ששם השמיעו בעיתונות הכלכלית את אותן נשים בודדות שהצליחו, ובמוספי השבוע את אלו שהחיים ריסקו אותן, רציתי אמצע. רציתי להבין איך לחיות פה, כאישה.
על מה נדבר? על מה שיגיע, בלי שאלות מובנות. תמיד אמרתי ש"לכל אישה יש לפחות סיפור אחד ששווה לשתף, או מיליון". באמת רוב הנשים היו מופתעות בהתחלה שאני רוצה לראיין אותן. אולי 95% מהן התחילו את השיחה בשאלה "מה את רוצה לשמוע? מה מיוחד בי?"
לא היה לי מושג. לרוב לא ידעתי עם מי אני מדברת, בת כמה היא, איך היא נראית. בכוונה בחרתי לא לדעת כלום פרט לשם שלה, לנקות את השיפוט שנמצא בעיניים של כולנו. מה שעלה היה אותנטי לגמרי, וגם לא מה שהאישה רגילה לספר על עצמה. מה שנאמר, נכתב ועלה ללא עריכה מיוחדת לבלוג, יום אחרי יום.
בזכות הפרויקט, קבלתי 365 זוויות שונות ומגוונת על החיים, מנשים מכל המגזרים והגילאים פה בארץ וקצת מחו'ל. נוצר שיח מקורי שעדין לא פגשתי פה קודם, אישי, רגשי, שיתופי, מסקרן, מלמד, ובעיקר קהילה גדולה שיצרה חיבורים הקיימים עד היום.
בסיום הפרויקט קיימנו פיקניק גדול עם הנשים, ואני המשכתי להרצאות על הפרויקט במקומות רבים, בהם כמעט רוב מוסדות האקדמיה בארץ, גם באוקספורד וב – UCLA באנגליה. בארץ לימדתי כמה סמסטרים במכללה למנהל, פרויקט המבוסס על המודל הזה.
כך נפגשנו: אנחנו מתחילות את השיחה כשרותם מתנשפת ממאמץ. “בדיוק העליתי את החתולים שלי מהאוטו”, היא מסבירה “הם היו יומיים אצל ההורים שלי, והם לא
כך נפגשנו: רגע לפני השיחה עם נעה, יצא מפה השליח של קפה. אני מבקשת ממנו שיתקן את החשבונית וירשום אותה של שמי ולא על שם
כך נפגשנו: ואם כבר השבוע עסקינן באחר, בשונה, כדי שיהיה מפגש, צריך לדעת לתקשר בפשטות. לפעמים אנחנו כל כך מסתבכים ומכבירים מילים, מעמיסים מידע, גורמים
יום 289, ווביט. גינה לי חביבה כך נפגשנו: אני עוד במצב רוח של אתמול, עם רצון לפורר את התיוגים על קבוצות, ולראות את הפנים שיש
יום 288, סביון. ענייני חולין כך נפגשנו: כששמעתי שסביון עושה את ההתמחות שלה בפסיכולוגיה בבי"ס ‘בית יעקב’ בבני ברק, הייתי מופתעת. כבר 3 שנים שהיא
יום 287, מיכל. ה-פרויקט 365/24/7 כך נפגשנו: העניין עם ילדים הוא, שבכל פעם שאת בטוחה שהנה, הבנת איך המכלול הזה עובד, את כבר בדרך לרשום
יום 286, יונית. הסטארטר של הסטארט-אפ כך נפגשנו: כמה פעמים ישבתם בסלון ואמרתם ‘יש לי רעיון גדוללסטארט-אפ מנצח?’ או כל מיני 'אם רק היה לזה
יום 285, רמאח כך נפגשנו: באמת מעניינת הסיטואציה בה אני ורמאח נפגשנו. רמאח, נראית שבדית, בכלל בדואית, ונפגשנו רגע לפני הקידוש של ארוחת שישי המשותפת
יום 284, אור. אף אחד לא באמת לבד בברלין. כך נפגשנו: יש פה קטע בזמו האחרון, כמעט כל מי שאני מכירה נסע השנה לברלין. ממש
יום 283, פולה. ניפגש בשמחות כך נפגשנו: מה הייתם מבקשים אם הייתה לכם היום יום הולדת 93? פולה חוגגת בדיוק היום 93 וכמתנה היא ביקשה מהבת
יום 282, נועה. כל המשפחות המאושרות כך נפגשנו: אולי זה בגלל הקור המקפיא הזה הגעתי לנועה, שכתבה את התסריט ל'מבול’ (בבימויו של גיא נתיב) ואולי אני
האישה של היום היא sung שיצרה את זה: אני לא מראיינת אותה. פגשתי אותה באגף הישן במוזיאון תל אביב, (כן זה עם ה-אגף החדש). נכנסתי
יום 280, הלה. מפגשים בסלון 2 כך נפגשנו: בדומה למפגש עם נורית, גם הלה הייתה בין ארבעת הנשים שישבו בסלון. ישבה בחוץ עם העיתון של
יום 279, נסיה. פאטימה איז פאטימה. כך נפגשנו: שבוע שעבר בסוף יום אינטנסיבי, בו דברתי הרבה על אינטרנט והמהפכה הערבית ברשת, פגשתי את נסיה בתחנת
יום 278, נורית. מפגשים בסלון 1 כך נפגשנו: מוקדם בבוקר אני מוצאת את עצמי בסלון שבזי בירושלים. השמש שזורחת מתעתעת, וקר, קר מאד. אני יושבת
יום 277, אוסי. בין העיר לכפר כך נפגשנו: התחלנו את השיחה כשאוסי היתה במכונית מתל אביב, בדרך לכפר סיקרין שליד. “אויש את לא מאמינה, יש
כך נפגשנו: כשהתחלתי את השיחה עם מיטל, עורכת דין במקצועה, היא אמרה שהיא מאד עסוקה, שהיא תמיד עסוקה. צחקתי, אמרתי לה שעוד מעט היא תתחיל
כך נפגשנו: מהרגע שהתחיל הפרויקט פחדתי שמישהי תעלה את הנושא הזה, והנה זה קרה עכשיו. למרות הדרמטיות, צחקתי כל הדרך כשהבנתי שייקח לי זמן עד